"הגענו, טירת פויינאר." אמר דוריאן כשהגענו לפתח הטירה אחרי שהשארנו את המכונית מאחור, הכניסה לטירה היא בעלייה ברגל וכניסה של מכוניות אסורה בשוק שליד הטירה. "תזכרו אנחנו רק תיירים, כשנהיה […]
"רגע,רגע,רגע, אני לא מבין משהו, כל המכשולים שהיו לנו: גבעות הגלידה הקפואות, האגם הרותח של השוקולד, חטיפי פסק זמן, הם מתוקים אז למה הם עוזרים לאדון הסוכריות החמוצות? מה, הם […]
ערב . לורן סיימה את המשמרת שלה בבית החולים והלכה לכיוון הרכב שלה . מישהו השגיח עלייה.לא היה לה מושג שמשהו עומד לקרות באותו רגע. כשלפתע נורה לעברה חץ. מישהו […]
"מאראל" הוא לחש "קומי". לא רציתי לקום. רציתי למות. רציתי למות מוות אכזרי כמו שהיא מתה. "תשאיר אותי פה," צרחתי. "תשתקי" הוא לחש והרים אותי "אתה לא יכול להגיד לי […]
לורן היא רופאה צעירה שעובדת במחלקת הטראומה בבית חולים. ערב אחד מציל אותה גבר יפיפה,ונפצע בעצמו. לורן ממהרת לקרוא לעזרה ולהציל את הגבר הצעיר.שמתגלה לה עד מהרה כמלאך ששומר עליה. […]
לורן היא רופאה צעירה שעובדת במחלקת הטראומה בבית חולים. ערב אחד מציל אותה גבר יפיפה,ונפצע בעצמו. לורן ממהרת לקרוא לעזרה ולהציל את הגבר הצעיר.שמתגלה לה עד מהרה כמלאך ששומר עליה. […]
"את? את שכבת איתו״ הוא צעק עליי ו… פרק 40: צעק עליי והתקרב ״תרחק ״ אמרתי לו ״לאלא מאמי עכשיו תקשיבי לי ״ הוא אמר ״בהתחלה את שוכבת עם מישהו […]
"זה לא יכול להיות!!!!" צעקתי בבית המשותף הריק. מיכאל אמור לחזור מהעבודה בדיוק עוד שעה. יש לי זמן לעשות עוד בדיקה. "לעזאזל" לחשתי, שהבדיקה הראתה חיובי. מיכאל יכעס. בכיתי עד […]
האם תרשי לעצמך לבכות, אחרי רגע מאכזב וצבעים מעורבלים, כשאקדח חם בידיהם? האם תרשי לעצמך לבכות, אחרי בלון המתפוצץ, וציפורים גוססות כשאחת אפורה ביניהן? האם תרשי לעצמך לבכות, אחרי התאריך […]
ישבתי בבר, עיניי נעוצות בבחור חום השיער שיושב בקצהו. שיערו היה חלק וקשור בזנב סוס. הוא נעץ מבטו בכוס הבירה, אישוניו השחורים הכמו צפים בתוך אוקיינוס סוער וכחול בוהק נעו […]
אחרי שהחבורה עברה את גבעות הגלידה הקפואות, הם המשיכו בדרכם על הר הליקריץ שבו יושב אדון הסוכריות החמוצות. "טוב עכשיו יש דרך ארוכה עד הר הליקריץ?" שאל גיא "כן אבל […]
הלורד לונטר סהר התעורר במיטה גדולה ורכה, בחדר עגול ולבן. אודון ורודון ישבו לידו, בעוד אלפים עומדים סביבו ומכינים תרופות כסופות. סהר שמע קול ציפורים מצייצות והניח כי עכשיו הבוקר. […]
פרק 35 חלק ב נמ זאין-בוקר התעוררתי.לידי שכבה אותה בלונדינית מאתמול בלילה.הרמתי מעט את השמיכה שכיסתה אותי וראיתי שאני ערום,אפילו בלי תחתונים.כרכתי סביבי את השמיכה וקמתי לארון-לובש תחתון,גופיה ומכנס קצר. […]
כיביתי את התמונות וכולם קמו ויצאו מהחדר, שיפשפתי את עיניי העייפות ונאנחתי. השענתי את ראשי אחורה ופקחתי את עיניי בהיתי בתקרה הלבנה כאילו זה יעזור לי "אם כל העולם סומך […]
כשסופת החול שככה פקחתי את עיניי. הנערה היפהפייה ואפורת הכנפיים שעד לפני מספר שניות עמדה מולי נעלמה, ורק גרגרי החול על שערי ועל הקרקע היוו סימן לכך שבאמת הייתה כאן. […]
שאני רואה אותך אהבה אותי מציפה. שאני רואה אותך אני נמסה. אני יושבת כאן ומחכה לך. בין הקירות האפורים מחכה שאתה תבוא ותמלא אותם בצבעים. יושבת לבדי בתוך החדר הגדול […]
"אבל אני זאת שגרמה לך להתעצבן" היא חזרה והתעקשה "קים רוצה לדעת את האמת?" אמרתי בקול רגועה "מה?" היא שאלה עם מבט שואל "זה לא משנה לי ולא מעניין אותי […]
הוא התקרב אליי בצעדיו ההססניים, צעד ועוד צעד. תשוקה בערה בעצמותיי, רק רציתי להרגיש את מגע שפתיו הרכות על שפתיי. הוא היה כמרחק נגיעה ממני, והושיט את ידיו בזהירות לתפוס […]
נכנסתי הביתה פתחתי את המכתב והיה כתוב שם ככה: -את מכירה אותי אבל לא יודעת מי אני, אני מכיר אותך היטב ואני מאוד אוהב אותך, יש עוד דבר אחד במעטפה […]
●שחר: הוא ואלינור ברחו איתם מהבית. הם הגיעו לים. בר ישר התחילה להתלונן על כך שאסר עליה להסתובב בבקיני. "אבל שחר," התבכיינה, "מה זה קשור אליך בכלל? זה הגוף שלי! […]
הוא לקח אותי לראש גבעה אחת, שלמטה היא הייתה מלאה חול ולמעלה דשא רך צמח. הכוכבים נצצו באור עז- כי זה היה רחוק מהעיר, ושם על הדשא, ליד ספסל קטן […]
2011 " אליאנה " אמר ליאם והתחיל ללכת אחרי . אני לא מאמינה שכריס עזבה אותי ועוד איתו הבן אדם שאני הכי שונאת , בחיים לא ראיתי חצוף כזה . […]
מוות. זה כל מה שאני רואה. עיניי מטשטשות. "לא." אני ממלמלת ומתרחקת אחורה. אני לא מאמינה. לא מאמינה. "בבקשה. רוצי." הוא אומר בשקט. "לא!" אני מתריסה וזעם מעוור את פניי. […]
כמו שנשארתי שם, לבד סלעים מדבר ושמש כשהד רחוק מחזיר פיצוץ ברעם זוחל בין סוללות עפר פה ושם איזו גופה שמוטה, עוד מספר שלא יוכל לצחוק אף פעם. כמו היום, […]
פרק 35 -חלק א נמ זאין כמו שכבר הבנתם,העניינים ביני לבלונדינית התחממו והפכו לרציניים יותר.אני והיא כבר שכבנו על המיטה,כששנינו ערומים כמו ביום היוולדנו.אני רכנתי מעליה,כשהיא שוכבת מתחתי ונענית מכל […]
נכנסנו לוואן שחור והנהג נסע למקום המפגש, הנסיעה הייתה מותחת במיוחד ואף אחד לא הוציא מילה ״הגענו״ המנהל שהיה איתנו באוטו אמר ופתח לנו את הדלת, היינו במקום ריק יחסית […]
מנקודת המבט של פאר "הגענו ילדים" דימטרי אמר ועצר את המכונית ממול לשער בית הספר. ליאור ואני ניכנסו בשער בית הספר והחצר הייתה מלאה בילדים. "רואה שלא איחרנו" אמרתי והוצאתי […]
●שחר: שחר התעורר מלחישות וצחקוקים. אמו וחצי מצוות הבית עמדו וצילמו אותו כשהוא ישן ואוחז בידה של אלינור. כשהתעוררה גם היא באותו רגע מהקולות החרשיים כביכול שהשמיעו הצופים, היא מהרה […]
״מעייני יהיה בסדר!״ אמרתי למעיין שלא הייתה רגועה לרגע, הודיעו בחדשות על פיגוע בקרייה, בדיוק ביום שאביהו נסע אליה. ״תשבי, תירגעי זה לא טוב לתינוק!״ אמרתי ולא הייתי רגועה בעצמי. […]
פרק 2: "אז מה שלום פעיל הגרינפיס שלי?" שאלה לואיז בשנייה שעיניה מצאו את דילן שנראה לא במצב רוח כל כך טוב. "לא כל כך טוב…" הוא מלמל בעצב, עיניו […]
