"אני אבא שלך" "לא אתה לא" שתיקה שלאחריה צחוק מתגלגל מכל רחבי האולם. "אממ אני כן" גמגם המכשף הרשע, הוא לא ייתן לשלושת המילים האיומות האלה להרוס לו את הקריירה, […]
אלוהים?! מי זה בכלל?! אתם יודעים מי אני?! עם מי אתם עומדים פה ומקשיבים לדבריו?! אז אני אגיד לכם – אני הוא הכותב. אצלי לא תשמעו את הדיון הפילוסופי "האם […]
כל נגינותיו התנגנו למענה כל שיר של סתיו התנגן לכיוונה אך היא פרטה באדישות תוויה מתעופפים ומתנגשים בו בקלילות, מנגנים בו שנים וקליד אחר קליד התכופף וכרע מלחש בעדינות ורועד, […]
הרחובות שוממים, רטובים, קר, בררר… השמיים כנראה מתאבלים על המצב. הירוק הפך לקודר מתמיד. אילנה מנסה למצוא דרך בכד לחלץ אץ עצמותיה. ירדה ועלתה במדרגות הבניין בו היא גרה, כי […]
טיפת גשם קרה נחתה על שפתיי ופקחתי את עיני. מצאתי את עצמי עטופה בזרועות של ענפים ועלים הנדבקו כקישוט על עורי. כאב עבר בגופי, ונעזרתי בידי השרוטות להתרומם מהאדמה הלחה. […]
שמן קצר ומכוער השתעו לתומם בין חולות המדבר אמרו איזה יום מצוחצח נהדר מה חבל שעבר הוא הולך ונגמר ומיד אחריו מאיים המחר כה קודר ומבשר שחר קר ומנוכר האם […]
אמי רחל וולפיאנסקי (לימים רחל שוורץ-שחורי) נולדה בעיירה וירבלן, ליטא, סיימה גימנסיה עברית במקום, למדה ולימדה נגינה בפסנתר. כאשר עלו הורי ארצה בשנת 1934 והשתקעו בירושלים ולא היה באפשרותם לרכוש […]
יותר מדויק, יותר קולח ויותר מורכב; במוזיקה, באמנות ואפילו בספורט – כל הזמן רק להתקדם ולהתפתח, להיות לפי הספר או השעון – “פדנט". רק לא לזייף, כי אז תחשב לחובבן. […]
כתיבה. מילים. היו המקלט שלי כבר שנים, דרך הבריחה שלי מימים עצובים, לתוך עולם שלם שבו אני מחליטה מה החוקים, בשונה מהמציאות שבו אני הבובה על החוטים. לכל אחד הדרך […]
"לכאן! בעט את הכדור לכאן טוביאס!" צעק אחד השחקנים במגרש הכדורגל במשחק בין הגדודים הקרביים של הצבא. טובאיס, בזמנו נער גבוהה קומה, חזהו הלבן והחלק מוצק כאבן נשען על שישיית […]
ניקולס: אני לא מאמין שזה אמיתי. את בטוחה שזה נכון? ללין: אתה בטח מבולבל ולא יודע מה קורה פה , אבל מהר מאוד שזה יעבור לך. גם אני הייתי בהלם […]
פרק שני: ישבתי בתצפית, במקום הגבוה ביותר באילת, מול הים הכחול, ישבתי וחשבתי על הכל, על העבר, ההווה ועל העתיד שאני לא יודעת מה יקרה בו וזה מפחיד אותי הרבה […]
היי אתה, איש חשוב מאוד זה אני כאן מאחור. קטן, שקט, כמעט ולא רואים אבל אני יודע, שאתה יודע, שאני כאן. יותר מזה, אתה אפילו יודע שאני זה הרוב ובסוף, […]
אתה רוצה את כל אמת? בלי שקרים בלי פחד ובלי שתיקות בלי מבטים בלי שום דבר רק את האמת את הסוד הזה שקבור בתוכי כבר שנים ורק שעזבתי את כולם […]
"עלמה!!!" שמעתי את קולו בכל פינה. בחלומות וגם במציאות, בכל פעם ששמעתי אותו כל עצמותי רצו לברוח. אך הלב שלי עוד לא החליט, הוא היה כל כך טוב אליי. הוא […]
כל שישי מחדש, כל ערב שישי לאחר ארוחת השבת המשפחתית אני יוצא איתם לבר. כל פעם מחדש אני מתנדב לתפקיד ה"נהג תורן", אני לא אלכוהוליסט כמוהם – שחייב לשתות כדי […]
השנה היא שנת 2520, לאחר 500 שנים נפלאות לכדור הארץ העולם התקדם.. הטכנולוגיה הרקיעה שחקים, אנשים חיו בבועה משל עצמם. קיארה היא אחת מהם, נערה רגילה שגרה בניו יורק, אוהבת […]
תמיד אמרו שאתה רובוט. הבעיה שלחצת על כפתור ההרס העצמי. ואיתך לקחת גם אותי. אבל אני, אני לא רובוט. אני אדם. אני יודעת לאהוב. ולפרוח ולגדול. אני יודעת להתפתח וללמוד […]
הכל השתנה אבל לכיוון השלילי. הכל נהרס, נחרב! אין נקודה אחת שעדיין לא עשתה את השינוי. כולם רק חוקרים ובטוחים שיש לזה הסבר. הכל הגיוני בעיניהם. אמרו לי שאתן לזמן […]
“אין חדש תחת השמש", נחרש המשפט מאות, אלפי ואף מילוני פעמים. אהבה, שנאה ואפילו נושאים סתמיים ביותר מוצו עד תום ונסחט מהם כל המיץ. בשירים – כל רצף מילים וצלילים […]
לכל אדם יש עיניים. יש אנשים עם עיניים ירוקות, חומות, כחולות, צהובות ועוד המון גוונים יפים.. כל אחד עם הייחודיות שלו! הדבר הראשון שאני מסתכלת אצל כל אדם בין אם […]
התחלתי יותר ויותר לשים לב להתנהגות המוזרה של אורן. הוא נעלם בזמנים מסויימים. הוא יודע את כל השמות של אנשי הצוות. הוא גם מגיע ראשון לכל צילום או אימון. התלבטתי […]
ניקולס: אני לא רוצה את ללין . האישה שאני אוהב ואוהב בעתיד תהיה תמיד רפאלה. אנחל: למה אתה מעדיף את רפאלה? כמה כסף אתה מבקש בשביל להתרחק ממנה לתמיד? ניקולס: […]
יוליה: שוב אתה? רומיאו: אני בהלם, איך שמת לב שאני פה?! אה סליחה באמת , לא ידעתי שזאת את… יוליה: לא ידעתי שזה המקום הכי אהוב עליכם, כלומר אתם בני […]
אתה מביט בי כמו פעם מהרהר אותי מעט למה אתה לא מוריד את ענייך ממני? למה לחזרת להביט בי סיכמנו שאנחנו לא טובים לאחד השניה אל תעשה לי את זה […]
-בבית של סנטינו- ניקול: אבא , איפה באמת בילית את הלילות האחרונים? אני כמעט ולא רואה אותך. סנטינו: אני לא הולך לשום מקום , אני עדיין פה כדי להשלים את […]
הדף ריק. אני יושבת מול הדף ומנסה להחליט על מה לכתוב, מה לפרוק הפעם. הראש מתמלא בסיפורים, זיכרונות ובמקביל הלב מתמלא ברגשות. הכל מתפזר, אני לא יודעת למה לגשת, איפה […]
העובדת הסוציאלית דיברה בקרירות. אמרה מעט פרטים. כאילו היא עושה לי טובה. הכוח הוא החוק והחוק בידיים שלה והיא עושה את העבודה שלה בלי שום רגישות ואכפתיות לנערה שיושבת מולה […]
כל היום, מכל כיוון נשמע הביטוי "אתה כמו פיל בחנות חרסינה", במיוחד לגבי; הרי הרבה פעמים אני שובר דברים או שופך דברים אפילו מבלי לשים לב. אך האם חשבתם פעם […]
אני מסתובבת ברחבי העיר, הזרה והלא מוכרת מנסה לאלתר את הדרך למלון. יודעת שיש לפני הליכה של כשלוש שעות, ותוך כדי הליכה אני רק חושבת, על איך הגעתי למצב הזה? […]
