סיפורים אחרונים

סנן לפי חודש
21 – פרק 5 – הצד של ניקו

על הדלת היו חקוקות אותיות שזיהיתי כ – H מוזרה, O ו – M. לילי פתחה את הדלת וירדה למטה לעבר חדר אפלולי. היה שם נורות חשמליות בדרך למטה, מה […]

היומן של נטע – פרק 9

22/5/1108.1רון פתח את הדלת של הספרייה, התנפלתי עליו והכרחתי אותו להתיישב.סיפרתי לו את מה שקרה אתמול.הוא שאל אם זה קל כל כך, ועניתי שזה מה שאני חשבתי. אבל חייבים לברר […]

הקללה-פרק 16

"אני צריכה לספר לך משהו.."אמרה לו קירה."ספרי.."אמר לה."בעוד מספר ימים ייתכן שוב חלון זמן…"אמרה לו.."אני יודע."אמר.."הוא מופיע פעם בכמה שנים.""אם תכנס לתוכו,לעולם לא תוכל לחזור.."הזהירה אותו.."איין לי ברירה.."נאנח,שבור לב.הוא ידע […]

מלחמת האלים – פרק 5:אני מקבלת אח

פרק 5: אני מקבלת אח אחרי רגע הנערה התעלפה אבל שני נערים תפסו אותה והושיבה אותה על כיסא בקרבת מקום, הם כנראה היו רגילים לדברים כאלו. אבל גם אחרי שהנערה […]

סיפור קצר לאחותי- פרק 1

היי אחותי!טוב זה בערך מכתב ורציתי לומר לך שאת אחותי ואני תמיד אוהב אותך, לא משנה מה, שמעת? לא משנה מה! רציתי לספר לך על החיים שלי. אני מסתדרת דיי […]

גשם

טיפ-טוף!.ושוב. ושוב. הנה הגיע הגשם!.הוא מגיע לכל פינה זהו הגשם.הגשם היפייפיה המגיע מהשמיים תמיד אחר הצהריים,הוא גשם קסמי.מין קסם שמתקיים בחלק אחד של השנה, חלק מיוחד, לא מזיע כמו הקיץ, […]

אני כותבת יומן חלק 8

יום חמישי 18:00יופי אלה! עכשיו גם אמא שלך לא רוצה לדבר איתך כי את "כועסת עלייה" קרן מתעסקת בעניינים שלה ולי פשוט משעמם! למה הגעתי הא?! למה?.אני לא יודעת למה! […]

שונות- פרק 1- אמא מושלמת!

"אמאאא!! בואי אנחנו עוד נאחר לאוטובוס!" אני ואמא שלי נורא- נורא אוהבות לצאת לכל מיני מקומות, אז רק שתכירו אותי, קוראים לי סוזן ואני בת 11 וחצי ואני גרה בתל- אביב המהממת.אני אוהבת את תל אביב, לא יודעת, פשוט אוהבת.הקניונים כאן מדהימים ואני בקיצור כמעט ילדה מפונקת אבל לא, אני לוקחת ת'צמי בידיים ועושה את כל מה שצריך, מסדרת ת'חדר, עושה שיעורי בית וכו'.ו.. אין לי חבר. איכססס טוב בואו נעבור נושא.עכשיו אני ואמא יוצאות לקניון רמת אביב, אני אוהבת אותו כי הוא קניון ענקק!.אני אוהבת קניונים גדולים, את יכולה אולי לא למצוא ת'צמך שם אבל לפחות את מוצאת את מה שאת  רוצה. עכשיו כשאני מדברת על זה אני נזכרת!. לפני כמה חודשיים אני ואמא שלי הלכנו לקניון רננים  ברעננה.  אי אפשר למצוא את עצמך שם! אז הייתי שם חצי שעה בשירותים אבל אחריי זה יצאתי משם מלאה עם  כמה עגלות מהסופר.פשוט כיף לבלות עם אמא, היא מבינה אותי ואני אותה, אמא מושלמת!.אמא שלי ירדה במדרגות כמו איזו דוגמנית "וואו אמא, סחתיין עלייך!" הבטתי בה כשהיא מסתובבת  בחולצה המדהימה שלה ובו זמנית השיער הבלונדיני שלה מתנפנף במדהימות והמכנס שלה היה כל כך  מדהים שאפשר למות והחגורה.. פשוט הכל מושלם אצלה.אמא הביטה בי במבט נוזף " נו, נו, נו, מותק, את לא תבואי איתי ככה, אם אמא הולכת כמו משוגעת, אז  גם את!" היא גררה אותי לחדר שלי וליתר דיוק לארון שלי והוציאה משם חולצה ששמים אותה על כתף  אחת וג'ינס והחגורה הורודה בהירה שלי."אמא!…" ואז אמא שלי חייכה חיוך מרוצה "קדימה מהר! אחרת נאחר לאוטובוס!". הלכנו כמו שתיי ברביות ברחוב "אמא! תראי איך כולם מסתכלים עלינו!" הייתי ממש נבוכה, שפתאום  מישהו יתחיל לרכל עליי, ועוד מישו שאני לא מכירה!.ררר..מחשבה מצמררת.הגענו לקניון רמת אביב "אז לאן נלך קודם?" שאלה אותי אמא כשעמדנו בכניסה והבטנו סביבנו. "לאן  שאנחנו נוביל ת'צמנו" אמרתי בחיוך ניצחון ואמא שלי חייכה פשוט "רעיון טוב סוזן".הלכנו והלכנו והבאנו ת'צמנו לחנות נעליים יוקרתית."אה יופי! בדיוק רציתי נעליים! סוזן תעזרי לי לבחור.. יש לך פשוט סטייל מדהים!" אמרה.כן.. זה עוד משהו ששכחתי לומר, כולם אומרים שיש לי סטייל מעולה ושאני יכולה להיות מעצבת גדולה  כשאגדל, אז חכו אנשים! עוד כמה שנים אופנת סוזן תהיה בחנויות!.כשחשבתי על זה חייכתי לעצמי אבל אז פתאום אמא שלי ניערה אותי "נו קדימה סוזן!". "הוו אמא…" מילמלתי.

אבודה עונה 2 – פרק 10 (מעודכן!!)

"את לא יכולה לעשות את זה!" קרא מאור"אני חייבת!" אמרתי "הוא ייפגע בכולכם""אנחנו נחשוב על משהו" אמר סהר, הוא ישב על המיטה שלי ועד עכשיו לא דיבר"אסור לנו להתייאש" אמר […]

גשם, גשם, בוא

גשם.אני רצה החוצה, נהנית ממשב הרוח הקר,ממגע המים על עורי ורגליי בשלולית קרה ככקרח.אבל למי אכפת? זה סוף סוף כאן.הגשם נופל ומרטיב את בגדיי, את ידי ואת כפות רגליי היחפות."איזו […]

אהבה ממבט אחרון- פרק 25- ספיישל!!!! 

"תגידו!! שעתיים שלמות אתם צריכים כדי להתנשק! אני יושבת בשירותים ותוהה, מתי תסיימו?!" קולה של נוי היה חד ומיד נפרדנו והתחלתי להאדים בטירוף.נוי ירדה אליי "את באה איתי" ואז היא גררה אותי מהברכה ישר לשירותים."עכשיו את מספרת לי הכל" נוי נעצה בי מבט ואני ציחקקתי "דיי תפסיקי! זה מצחיק!" נוי נראתה מבולבלת ואז צחקה איתי אבל עדיין נראתה מבולבלת "אני לא יודעת על מה את צוחקת אבל זה מצחיק!" ואז צחקנו בלי סוף עד שנשמנו נשימות קצרות כדי להרגיע את עצמנו."טוב את באמת רוצה לדעת?" חייכתי חיוך מסתורי ומעניין ,כמו שאני יודעת והיא מיד נראתה מסוקרנת עד מוות "כןן!!" צרחה ואז סתמתי לה ת'פה "מה את צורחת מה את מטורפת?!".סיפרתי לה הכל, מהקטע הכי מדהים.———–אדוארד חייך אליי ונראה נבוך "הם צדקו" הוא הפנה את מבטו הצידה."מה זאת אומרת? מי?" הייתי מבולבלת אבל סקרנית."אלה שחטפו אותכם. הם אמרו לך שאת הבת של האלה, את מאומצת. כשההורים המבולבלים שלך הבינו את זה, הם טיפלו בך כמו נסיכה, בגלל זה את מקבלת הכל" הרכנתי את ראשי, הוא צודק! אבל לא בזה שאני הבת של האלה, בזה אני עוד לא בוטחת בו."ואיך עליי לדעת שאתה לא משקר?" בחנתי אותו בקפדנות."ככה" הוא התקרב אליי ונישק אותי נשיקה ארוכה והיידים שלי בלי שליטתי, התחילו לזוז וחיבקו אותו והרגליים שלי התקרבו אחד לשני והיינו ממש קרובים זה לזה והמשכנו בלי סוף עד שנוי הגיעה וזה היה פשוט מדהים ולא שמתי לב איך הזמן עובר כי השארתי את נוי בשירותים באמת שעתיים שלמות.———"אוי ג'וליאנה! תחזרי לשם ועכשיו ותציעי לו מילשייק פירות" נוי חייכה אלייה חיוך מגרה של "לכי לשם כבר!" ואני הינהנתי ויצאתי לברכה.אדוארד נשאר באותו מקום, כאילו מחכה שנמשיך, והו.. כל כך רציתי להמשיך את זה."אמ.. מה דעתך שאני אביא לנו מילשייק פירות?" שאלתי ואדוארד חייך "לא.. אני מעדיף וניל, ותגידי לנוי שתחזור לפה ותהנה" אמר אדוארד. הוא כזה מקסיםםםםם!!! אפילו אכפת לו מנוי! אוי אני מאוהבת! מאוהבת ועפה באוויר! מעופפת! ווהי!."אהה… ג'ול?" פתאום שמעתי את קולו של אדוארד והתנערתי ממחשבותי."כן.. כן.. אני מיד באה" מיהרתי קודם לשירותים להוציא משם את נוי והיא מיד קפצה משמחה ורצה לברכה, אפילו שמעתי אותה קופצת בזמן שהכנתי לכולנו מילשייקים.———-ישבנו על המדרגות של הברכה ושתינו מילשייק."מה דעתכם אחר כך ללכת לים?" שאלה נוי וסיימה את כל המילשייק שלה.הבטתי סביבי "אהה לא נראה לי, כבר מאוחר" ובאמת התחיל להחשיך."אולי מחר" אדוארד חייך אל שתינו והרגשתי אותי מסמיקה."וואו! כבר מאוחר! אני צריכה ללכת הבייתה אחר אמא שלי תהרוג אותי, ייאלה ביי ג'ול!" נוי קמה ואני עצרתי אותה "חכי אני באה איתך" אמרתי לה ושתינו נכנסנו פנימה להחליף בגדים.לפני שיצאה, נוי חייכה אליי ואמרה "תשמרי על הבחור הזה הוא מדהים" חייכתי אליי בחיוך מביך " את מבטיחה?" עכשיו היא פשוט התקרבה אליי "מבטיחה" ואז שתינו התחבקנו ונפרדנו."אז.. אה.. מה נעשה עכשיו?" שאל אדוארד שפתאום הופיע מאחוריי."אמ.. לא יודעת.. אבל מה שכן אני גוועת" אדוארד חייך חיוך רצון."גוועת זאת מילה קצת קשה… אבל טוב" אדוארד חייך אליי."אתה יודע לבשל?" מה אני עושה?! הוא צריך לשאול אותי אם אני רוצה שהוא ייבשל בשבילי."כן אני יודע" הוא חייך ואז ניגש למטבח.אויי מייג גד!!!

תקשיב ללב שלך .

בכיתה י"ב4 למדה בחורה בשם ילנה . היא הייתה הבחורה הכי יפה וחכמה בכיתה . המורים היו בטוחים שהיא מחוננת . כל הבנות קינאו בה , בעיקר ג'וליה . ג'וליה […]

אהבה בהסתר פרק נ"ו

שני הגברים נכנסו פנימה והתקבלו על שתי הנשים עם חיבוקים ונשיקות. הגב' מרסו מיד הושיבה את שניהם מסביב לשולחן במטבח והחלה לפטם אותם עם שלל תבשיליה הטעימים מאד מאד. רוז'י […]

רגע של אנגלית סיפור (קצר ) (קצר)

Misti Msti is a cat .Misti is a fat cat .Misti is a sad cat . Misti is a fat ,sad cet . סיפור קצר על החתול בשם מיסטישהוא שמן […]

אהבה בהסתר פרק נ"ה

אמה של רוז'י חיבקה אותה לחיקה ופשוט דימעה זלגה מעינה לשמע הבת האהובה שמתחננת מאלפרד שישאיר את כל העבר בצד ויתמקד בהווה עכשיו להתייחד עם אחיו התאום ביום חגו – […]

אליזבתא הקטנה-הקדמה(יש לזה 3 פרקים )

היי!שמי הוא אליזבת אך מכנים אותי בבית-הספר אליזבתא הקטנה.אני בת שבע ואני בכיתה ב'יש לי שיער ג'ינגי מתולתל(לא כל כך) שמגיע לי עד לבטן.יש לי הרבה חברים , ויש לי […]

השטן של המלאכית-פרק 3

"מתוקה תתעוררי!" צעקה לי אמא מהמטבח."כן, אני קמה" צעקתי.קמתי במהירות והתארגנתי.כשיצאתי למטבח לאכול ארוחת בוקר חיכתה לי הפתעה."דודה לינדה איזה הפתעה!" רצתי עליה ומיד חיבקתי אותה."מתי הגעת לפה?" שאלתי בשמחה."ב-4 […]

קצת יותר מחצי אלה ז'

ניגבתי מהר את העיניים ורצתי החוצה ביחד עם כולם.בחוץ היה צבא קיקלופים עם לפחות100-200 קיקלופים. כולם היו משורינים עם חרבות."מלשן." אמר הקיקלופ שעמד בראש ה"מסדר" שהיה בהחלט גם הכי מאיים. […]

אהבה בהסתר פרק נ"ד

רוז'י ישבה ליד אמה במטבח כשהיא צופה כיצד האמא מבשלת ואפילו רשמה לפניה 2 מתכונים מתבשיליה הטעימים של אמה. לאחר כשעה לערך צלצל הטלפון ורוזי מיהרה לענות. "היי שמעה קול […]

אהבה ממבט אחרון- פרק 24

הסתתרנו מאחוריי השיחים וחיכינו שהבחורים אחד ושתיים יעברו, כשהם עברו, אדוארד הזיז את האבן הגדולה שהייתה על פתח המערה שהובילה חזרה לעיר.הלכנו במערה החשוכה הזו ואני החזקתי לאדוארד ת'יד (כי הוא רואה טוב מאוד בחושך) ונוי החזיקה לי, וההורים שלי החזיקו בנוי, ככה הלכנו עד שחזרנו הבייתה וכן, ראיתי שכבר יש אור, זה אומר שלא ישנתי בכלל.——-בוקר שבת האיר וזה היה מראה יפייפיה. אני, נוי ואדוארד יצאנו לברכה שלי. התחלנו לשחות ולהשפריץ  אחד על השניי ואז נוי גררה אותי החוצה לשנייה "תגידי.. אם אני אלך.. אז את תתנשקי עם המהמם הזה?!"  נוי ניערה אותי בהתרגשות ואז הפסיקה כשרצתה לדעת מה התשובה שלי. הסמקתי כי ידעתי שאני  מתביישת להתנשק עם אדוארד כשנוי רואה. נאנחתי "זה אומר כן…?" נוי חייכה חיוך ניצחון "אני אנסה"  אמרתי  והלכתי חזרה לברכה והשארתי את נוי לבד בשירותים כשהסכמנו שכשנסיים (אני ואדוארד כאילו) לעשות את הדברים שלנו, אני אלך להגיד לנוי שתצא מהמחבוא שלה. חזרתי לברכה כשאדוארד שחה בשקט בברכה ואז פתאום הבהלתי אותו כשקפצתי למים "אימלה! לא היית צריכה להבהיל אותי ככה" אדוארד חייך ואני גם חייכתי "אופס. מצטערת" ציחקקתי.אדוארד בחן אותי ואז המשיך לשחות, אוי ואבוי, מה עשיתי?! העברתי מסר לאדוארד להתרחק ממני."אמ.. אדוארד?" רציתי ללכוד את מבטו."כן?" אמר בעודו שוחה."אנחנו נוכל לדבר שנייה?""תלוי על איזה נושא"עכשיו הוא הפנה את מבטו אליי, הוא נראה מהמם כפי שפגשתי אותו לראשונה.שחיתי לעברו והוא התרחק ממני "מה.. קרה?" מילמלתי וכאב לי הלב פתאום על המחשבה שהוא רוצה הפסקה."מה את רוצה?" פתאום הוא נראה כועס ורציתי לבכות בתוכי."תבין אדוארד… אני מצטערת על כל מה שקרה ו.." אדוארד נראה כרגיל, מתבייש, ועיניו נופלות מטה, כאילו הוא לא יכול לשכוח איזה טרגדיה שקרתה לו."אני עדיין אוהבת אותך" אמרתי בקול חלוש.אדוארד הביט בי במבט מבולבל ואז הוא שחה לעברי בשקט וחייך "באמת?..""באמת".

הקופסה- פרק 6

פרק 6: דמיון הרגשתי איך כוח הסכין זורם באצבעותיי. הוא זרם בזרועותיי.ידיי החלו להרים את הסכין לכיוון לבי. ***'אוי לא, שכחתי!', נזכר האיש ששיגר את אדוארד למקום מותו,'הסכין… הסכין המבורכת […]

היווצרות היקום

פעם חשבתם לכם איפה אנחנו נמצאים?פעם חשבתם לכם איך הכל התחיל?אז יש המון תיאוריות והנה אחת:בראשית הזמן – היקום היה בגודל של אטום, קטן מבכדי לראותו.היקום הורכב מחלקיקים קטנים מאוד […]

שונות- הקדמה

אני הולכת עכשיו ברחוב וחושבת לרגע, האם כל מה שאמרו לי נכון?. הייתי רוצה לשנות את זה, שרבין לא היה מת ושהכל היה מסתדר!. אני חושבת שזה נורא שיגאל עמיר הרג אותו, לכל אחד יש דעה משלו! מה זה?!.אבל היום בבוקר כששמעתי את השיחה הזאת של הוריי, הכל השתנה לחלוטיין, גיליתי מי אני באמת. סוזן היא ילדה בת 11 וחצי שמגלה שהיא יכולה לראות את העבר ולשנות אותו, אבל מה שהיא הכי רוצה  לעשות זה לעשות כך שרבין לא ימות ויעשה הסכם שלום בין ישראל לירדן, זה החלום שלה. אבל אז היא  מגלה סיבוכים בדרך, היא רואה רוחות רפאים ויכולות לקרוא מחשבות של אנשים, היא הופכת למין מלאך  כזה שמגיע לעולמות אחרים ועוזרת לבני אדם לפתוק בעיות. אבל אז היא מגלה שיש לה עוד כוח, כוח  האהבה.

הקללה-פרק 15

"אני הולך להרוג אותה."החליט ריק בנחישות."חכה.."ניסתה ניקול לעצור בעדו,"אל תלך לשם לבדך.""אני חייב."ענה ריק,"אני חייב להתעמת איתה פנים אל פנים ולגרום לה לשלם על כל הצער והכאב שגרמה לישנינו.""אל תעשה […]

Siren

Here it goes again,Another Siren.It makes an awful sound, And it's spinning all around.Police's siren is the worst, I feel that every beat has a coast. That "symphony",This is the […]

המורה הקוריאני שלי – פרק 9 – חלק ד'

לבסוף הוא עצר חזרה ליד הבית של ג'יי הון ואני סירבתי לרדת מהאופנוע ולהיכנס חזרה הביתה "קח אותי למקום אחר!" נשארתי עם הקסדה על ראשי, אבל הוא ירד מהאופנוע והוריד […]

המורה הקוריאני שלי – פרק 9 – חלק ג'

ניגשתי אל הגיטרה האקוסטית והתיישבתי באמצע החדר. התחלתי לנגן לעצמי וג'ון צ'אן ביקש שאשיר לו שיר. חייכתי אליו ולאחר מכן התחלתי לשיר. ג'ון צ'אן הסתכל עליי מבעד לזכוכית והקשיב לשירה […]

המורה הקוריאני שלי – פרק 9 – חלק ב'

אחרי שאמר את המילים האלו נתקפתי חרדה. הרחקתי אותו ממני והסתכלתי עליו במבט עצבני "על מה אתה מדבר?" התעצבנתי כל כך."ג'ון צ'אן!" ג'יי הון נכנס לתוך הסטודיו והיה נראה שהוא […]

המורה הקוריאני שלי – פרק 9 – חלק א'

כשהגענו לבית הספר הסתכלתי על ג'יי הון והרגשתי שאני לא יכולה להפסיק להביט בו. לא הפסקתי להריץ בראשי את התמונה של פניו וזה הטריד את מנוחתי. לא רק שהוא הרתיע […]

צדדים – פרק 36

*****דפיקה בדלת הקפיצה את אור ויונתן ממשחק הקלפים שלהם. "תפתח" אור אמר בזמן שיונתן העלה בשני ז'יטונים."תפתח אתה" החזיר לו יונתן "אבל זה תורי" אור המשיך בשלו ובדק את הקלפים."לא […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך