פרק 11: מר ד' אנבת' שאלה אותי בפעם הרביעית למה אנחנו הולכים כל כך הרבה ועוד כמה זמן זה ייקח. שאלתי את עצמי אם גם אני הייתי קרצייה כזאת כשלוקאס […]
* * * "אנג'ל!" קראה אמא מהמטבח, קמתי מהספה והלכתי למטבח."אה?" "אני צריכה עזרה, לכי לפטי, ותביאי לה את זה." היא שמה קופסא מלאה במתנות לכריסמס."מי זאת פטי ולמה?" "השכנה […]
גילי וורד שבו הביתה ולאחר ארוחת ערב ומקלחת השכיבה ורד את הילדה לישון. הטלפון צלצל והמוביל היה על הקו כי רצה לברר מתי ורד תרצה שהוא יגיע אליה כדי לעשות […]
פרק 1:שלום…קוראים לי מישל,אני בת 17 יש לי את כל הדברים שנערה בגילי הייתה רצתה:משפחה עשירה,חבר מדהים שעושה הכל ודואג לי,אני מיצטיינת בבלט,אני לומדת בביצפר יוקרתי בניו יורק,ואפילו קיבלתי מלגה […]
ורד לאחר שהגיפה את התריסים בביתה שמא מישהו ידע שהיא בבית החלה להכין את תכולתה הדלה להעברתה לדירה החלופית הרחק הרחק מכאן. את כלי הזכוכית היא עטפה בעיתונים לבל ישברו […]
לפני שיכולתי להרהר מה היה כל כך מוזר בסרטון הזה, שמעתי קול מבחוץ. הסתכלתי דרך החלון וראיתי ילד עם עיניים חומות ושיער חום בהיר, שוכב על המדרכה מכוסה כולו בדם. […]
****"שלום לכל האורחים וברוכים באים לחגיגת בת המצווה של דניאלה המקסימה" אמר הדי ג'י לתוך המיקרופון "נבקש מכולכם לשבת כדי שנוכל להתחיל באירוע המדהים הזה" אחרי שכולם התיישבו שירה שמה […]
My paretns are still alive,Thanks to anyone who helped. I have everything I need, And sometimes even more. I am never dark and gloomy,I know you understand, That I find […]
לפני שנים הגעתי הביתהוליד הדלת מצאתי מתנהכלבה קטנטנה וכה יפהאך פצועה וממש בכתה טיפלתי בה במסירות ואהבהוהיא הפכה לחלק מהמשפחהאין מקום שלא טיילתי אתהאין קרוב שלא מכיר את יופייה השנים […]
VHHֱ NV VUKL PV KGZTZKסטיבן הילנבורג* הביט במחשב שלו. "מי לחץ על ה- caps lock?!" שאל בכעס "בחייכם אנשים אני כותב פה!"הוא שמע כמה אנשים מצוות העריכה צוחקים. הוא יטפל […]
אני איזבל מרג' הייתי ילדה רגילה עד ללפני שש דקות.טוב אני אתחיל בכך שאספר על עצמי, מי אני?ילדה, בת 13 ואני נחשבת יפה, וכך אני גם חושבת, לא אני לא […]
פרק 10: אני מגלה על הסיבה למלחמה (ואני לא אוהבת אותה)[ איזה שם ארוך לפרק, נכון? ;) ] התיישבתי על המיטה הראשונה מימין. האמצעית הייתה שייכת לפרסי ואילו המיטה האחרונה […]
אני לא זוכר איך הגענו לבית הקברות.אני זוכר רק שהשמיים נהיו שחורים ואנחנו היינו שם.אני ואחותי טרי הלכנו בין שורות של מצבות ישנות ועקומות , סדוקות ומכוסות אזוב.ערפל אפור ולח […]
יוסף מורן, איש אנרגטי בגיל העמידה ירד אלינו במדרגות, הוא קיבל את פנינו בחום ולאחר שהקשיב לסיפורי פנה לחדר קטן. הוא חזר כעבור דקות ספורות, וביידו דף אשר ממבט קצר […]
ניסיתי להתקשר אל אדוארד, הוא לא עונה. ניסיתי לשלוח הודעת אסאמאס, הוא לא עונה.האפשרות האחרונה שלי היא שני מקומות אחרונים.קודם כל הלכתי לבדוק במסעדה שהאחים של אדוארד עובדים שם. כשנכנסתי, לא ראיתי אותם ולכן הלכתי למישהו שעבד שם ושאלתי "בריין ודרק עובדים כאן?" העובד צחק "למה את צריכה אותם? הם אמרו שיש להם איזו עבודה חדשה ואני ועוד חבר שלי מחליפים אותם" הינהנתי "אוקיי. תודה" יצאתי משם, אולי אדוארד באמת צדק כשהוא אמר את מה שהוא אמר. עכשיו יש עוד מקום אחד לבדוק בו, מחוץ לעיר.——הלכתי למקום שבו אדוארד פעם גר, המקום היה נטוש לגמריי.הוצאתי את הפאלפון שלי כסימן כניעה בשביל להתקשר לנוי ולספר לה הכל.אבל אז נשמע קול מוכר "את כבר מוותרת?" מאחוריי היה אדוארד, זה ברור."רק אתמול את לא רוצה להסתכל עליי וכבר היום את מחפשת אותי בכל מקום" הסמקתי, הוא ידע שאני מחפשת אותו, כל הזמן הזה.חיבקתי אותו בחוזקה "אוי הייתי כזאת דפוקה" אמרתי ואדוארד חייך אליי "אני זה שהייתי הדפוק כאן. לא הבנתי בכלל על מה רבנו" ואז שנינו צחקנו והפלתי אותו על האדמה ושנינו רק צחקנו. טוב זה לא נראה טוב שאין מסביבנו פרחים או משהו, רק אדמה."המקום הזה נראה מוזר אחריי שעזבתם אותו" אדוארד הינהן "אבל אפשר לשפר אותו" אדוארד חייך ואז הוציא שקיק קטן "מה זה?!" הבטתי בו מופתעת "אני מקבל את זה פעם בשנה ביום ההולדת שלי. קצת אבקה וכל מה שתרצי עכשיו ייתגשם".אדוארד פתח את השקיק והגיש לי אותו. הכנסתי את היד שלי לתוך השקיק הקטן והמגע עם האבקה היה כה נעים "עכשיו תיקחי קצת" עשיתי כדבריו, לקחתי מעט מאוד אבקה וביקשתי בליבי שיצמחו כאן פרחים ואז פשוט הנפתי את ידי והתחלתי לרוץ כדי שהאבקה תתפזר, ואיפושהוא ראיתי אפילו את אדוארד מחייך חיוך ענקי.——פתאום עלו פרחים מכל מיני צבעים, ורוד, צהוב, אדום, איזה צבע בעולם שיש. "איכשהוא ידעתי שזה מה שתבחרי" ואז ציחקקתי "כי אני אמרתי את זה" ואז הרגשתי הכי מאושרת בעולם, הכי, הכי!.
"רייס? מה אתה עושה פה?"רייס חייך חיוך מבויש "אני אה…" ואז כשאדוארד הציץ מאחוריי כתפו הוא הבין שנוי סיפרה לו הכל נכון. "רייס, אתה יכול לצאת שנייה? אני ממש רוצה לאכול ואני אוכל כמו חזיר ולא נעים לי שתראה.." רייס הינהן להבנה ומיד יצא, ולא סתם יצא, יצא החוצה."פסס!" נשמע קולה של נוי ואדוארד הסתובב לראות מי זה "אני יכולה להיכנס?" ואדוארד הינהן ושניהם התחילו לחשוב איך להעיר את ג'וליאנה.——-שפלינגג!נשמע צליל של שפיכת מים, עליי "אההההההההה" צרחתי ואז במטושטש קלטתי שמנסים להשתיק אותי והינהנתי. כשהראייה שלי הסתדרה ראיתי שאדוארד היה מעליי וגם נוי, עכשיו העברתי את מבטי לבגדים שלי שהיו רטובים, מאוד. אדוארד הביט סביבו ונאנח "נצטרך ללכת מכאן ואני אסביר הכל בדרך" אני ונוי הינהנו ויצאנו בשקט משם אחריי אדוארד.——הלכנו בשתיקה עד שאדוארד החל להסביר "פעם בחמישים שנה, אנחנו בעלי הכוחות עושים טקס כזה למשפחתנו ואנחנו בוחרים קורבן" נוי הביטה בו מזועזעת ואני פשוט הפנתי את מבטי, ידעתי שאם אדוארד לא היה שם, היינו הופכות, אני ונוי לקורבן של אליס."אז אתה רוצה לומר לי שהבת דודה המסריחה הזאת שלך רצתה להפוך אותנו לקורבן?!" נוי הביטה בו בכעס ואדוארד נאנח "ככה זה נהוג אצלנו, מי שלא במשפחתנו ומכיר את הסוד על הכוחות, חייב להיות הקורבן". "ומה קורה לקורבן?" שניהם הפנו את מבטיהם אליי לשנייה ואז אדוארד אמר "עושים לו מין שיטפון מוח כזה, אני לא יודע, אף פעם לא עשיתי את זה, ולכן אליס באה לכן כדי לעזור לי". לא רציתי להביט באדוארד ולכן כל הזמן הבטתי או בדרך או הצידה או בנוף של המקום המוזר הזה "איך אליס יודעת שאנחנו יודעות?" שאלה נוי "אלה הם הכוחות שלה. היא יכולה להרגיש כל מי שיש לו ידע על זה" נוי נחרה בבוז "אלה כל הכוחות שלה?!" אדוארד ניענע את ראשו "לא. ממש לא. היא קיבלה גם את הכוח לחיות לנצח, שזה קורה ממש לפעמים והיא קיבלה כוחות כדי להשתמש בהם במלחמה". שתיקה. "יש אפשרות שאנחנו גם נהפוך להיות אתם, זאת אומרת עם כל הכוחות וזה?" הרמתי את מבטי אל נוי, איך יצאה לה שאלה כזאת מין הפה?! ברור שלא!. "בדרך כלל זה עובר בדורות. אבל זה אפשרי, וזאת גם דרך דיי מסוכנת" ענה לה אדוארד. "למה היא מסוכנת?" שאלתי. אדוארד שתק והתעלם מהשאלה שלי "אנחנו מתקרבים לעיר שלכם.. אני.. לא יכול ללכת לשם" העיר שלכם נשמע לי כבר יוצא דופן, כאילו אף פעם לא הכרנו "טוב תודה" אמרה נוי והתחילה ללכת "את באה ג'וליאנה?" נוי הביטה בי ואני הינהנתי "כן, בטח" התחלתי ללכת אבל אז אדוארד עצר אותי "חכי רגע" הלכתי כמה צעדים אחורה מבלי להסתכל עליו "מה אתה רוצה?". "תסתכלי עליי" הפנתי את מבטי בכוונה "ג'וליאנה. בבקשה". התחלתי לצעוד ואז הרגשתי שמישהו מסובב אותי וישר נפלתי על החזה של אדוארד "להתראות אדוארד" אמרתי והתחלתי לרוץ, לברוח.—–"למה לא הסתכלת עליו כשהוא ביקש ממך?" שאלה אותי נוי כשהיינו קרובות אליי הבייתה "קשה לי להסתכל על רוצח" מילמלתי והרכנתי את ראשי. נוי עצרה ואז עצרה גם אותי "תנסי איתו שוב. מה את יודעת?! עברה כבר שנה! אנשים משתנים ג'וליאנה".נאנחתי "אבל לא אנשים כמו אדוארד". נוי הביטה בי באנחה "ג'וליאנה, אני יודעת שאת עדיין אוהבת אותו, עובדה! רק לא מזמן מי אמרה לי שהיא אמרה שהיא רוצה לחפש אותו?!" ידעתי שהיא כל כך צודקת "אני" מילמלתי."ומה קרה כמה שבועות לפני זה?!" נוי הביטה בי במבט קשוח "הייתי בדיכאון שאני לא רואה את אדוארד הרבה זמן" אמרתי כמו אדוארד."עכשיו יש לך מספיק סיבות?!""אוי נוי, כמה שאת צודקת פשוט לא ייאמן""אז יופי, את תנסי?""אני אחשוב על זה""מעולה"
זה כבר אמצע הלילה ואני לא הצלחתי להרדם . זה סימן טוב ! אסור לי להעיר את הישנים, אני רק לוקחת משהו וחוזרת למיטה … הנה הגעתי … ואז נדלק […]
הסתכלתי בעיניים של יהלי, העיניים הירוקות האלה שנצצו בחושך. הוא הסתכל עלי, פתאום שמעתי קול רץ מאחורי. "יהלי, אני מצטערת, לא הייתי צריכה לצעוק עליך…" אמה אמרה את זה, היא […]
ורד הכינה לעצמה כוס קפה והיא נזהרת חלילה שאיש לא ידע שהיא בבית ובפרט כמובן זה מאמש, רק להעלותו בזיכרון מסב עגמת נפש עצומה בתוכה, יחד עם הקפה הציתה סיגריה […]
היא הביטה בעיניו וביקשה להניח לה אך הוא לא ויתר ושפתיו חיפשו אחר שפתיה של הצעירה שכה אוהב. ורד חשה סחרחורת ופעימות לב מואצות אך שפתותיהם נפגשו בנשיקה ארוכה ובהדרגה […]
בפרק הקודם היה מסופר שאליזבת ואלונה פגשו זקנה משוגעת אליזבת ביקשה מאמא שלה לצאת אחוצה אליזבת אמרה שאמא שלה : אמא אפשר ללכת לאלונה "(אבל בעצם אליזבת שיקרה לאמא שלה […]
הייתי בחדר שלי ישבתי על המחשב שפתאום אני מבחין בצל ענק מתקרב אליי ובשנייה שהיסתובבתי לראות מה זה זה קפץ עליי וכיסה את כולי נאבקתי להישתחרר פתאום אני מבין שזו […]
כידוע לכולנו העולם אינו עומד מלכת , הזמן חולף וכך גם חייה של ורד ובתה גילי נכנסו למסלול מסוים של קבע. ורד חזרה לעבודתה בבנק כשהיא מקבלת מכל העובדים שם […]
פרק 1 – כמו כל כריסמס, אני יושבת לי בסלון רואה טלויזיה ושותה שוקו. כן, אבל זה כל כך ברור שהכריסמס הזה זה לא יקרה, כל כך לא. רק בגלל […]
פרק 9: החיזיון משהו מוזר השתנה בחלוקה של הביתנים. הביתן של דיוניסוס עבר אל הצד של אתנה, בתגובה הפייסטוס עבר אל הצד של פוסידון. מעניין מה האלים כבר עשו כדי […]
פרק 8: חרדה א' אבן כבדה נפלה על ליבו של אדוארד.'כל העבודה הקשה הזו…', חשב, 'בשביל זיוף', תמה בעוד הוא הופך את הדף המלוכלך.בגבו של הדף נכתבו מילים לא ברורות, […]
אין לי מושג איך אני חיה, איך למדתי לקלוע צמות, איך אני לבושה ואיך למדתי לדבר.באמת, באמת שאין לי מושג.אין לי מושג מה שמי, כי פשוט אין לי שם.אני יודעת […]
ורד שבה לביתה ושמחה לראות שגילי צוחקת כששינה שכבר בקעו נראות כמו יהלומים קטנים וכל כך זוהרים. "ורד אמרה לה מיקה, אני אחזור הביתה ואת תמשיכי עם הכייף עם הגב' […]
הייתי עייף מאוד ולא היה לי כוח לספר על שום דבר שקרה לנו אז נתתי את המושכות לשאר שסיפרו לכירון הכל והביאו לו את התיק הירוק עם שלושת האלמנטלים הראשונים. […]
It's a question that drives us, to where we must go.It's the unknown that drives us, and we want to discover it.And the question is burning, staying by our sides.There […]
