הילדה המתוקה נרדמה וורד יצאה מחדרה וחשה את הריקנות, את האובדן, את הרע מכל שארע לה. אולי מענים אותו כעת ? אולי הוא פצוע? אולי יחזירו אותו האמנם?? והטלפון צלצל […]
הילדה המתוקה נרדמה וורד יצאה מחדרה וחשה את הריקנות, את האובדן, את הרע מכל שארע לה. תוך שניות , כמה תחושתה הייתה אמיתית כמה , אולי מענים אותו כעת ? […]
ורד וגילי מגיעות לגן המשחקים וכמובן הגן היה מלא עם אמהות צעירות וילדיהן. השמועה על האירוע הטרגי שארע לורד הגיע לכל המשפחות ולאחר שהיא העלתה את גילי על הנדנדה והחלה […]
פרק ו' תקציר למען אותם חברים שהצטרפו עכשיו לקרוא את הרומן שלי: "העלילה מתרחשת באחד מבסיסי חיל האוויר אי שם בארץ כשהמשפחות של הטייסים וכל אנשי הצוות גרים באותו בסיס. […]
מאיה ירדה מהאוטו וטרקה את הדלת בחוזקה. "היי," אמרה אימה, "שלא תתחילי לי עם בעיות התנהגות, את שומעת?","בטח אמא, מה שתגידי…" מפלצת חשבתי בליבי,איך היא יכולה לעזוב אותי פה? לבד?,התקרבנו […]
ניק נפרד ממני בכניסה ואני המשכתי לתוך הבניין היפיפה.מסדרון רחב מימדים המעוצב בסגנון אנגלי מוקפד נגלה לפנינו, שטיח אדום נפרש לאורך כל המסדרון. המבנה היה בעל קומות רבות,4 לכל היותר, […]
ג'יי הון הסתכל עליי במבט עצבני ולאחר מכן התנצל בפני ג'ונג צ'ה ובפני אימי וגרר אותי אחריו לחדר שלו בקומה העליונה. עמדתי בחדרו והסתכל על מבטו הזועף בלי לומר מילה. […]
"כן, כן, למה לא? תתפסי לך קוראני חתיך ותשאירי את חברותיך הטובות מאחור!" אריאלה דיברה בטון ממורמר."ארי!" הסתובבתי אליה והסתכלתי עליה המומה."מה?" היא חייכה אליי "אני צוחקת! תלכי לך.." "ג'ון […]
הסתכלתי מהחלון ונשמתי עמוקות. הבן אדם המרגיז הזה, אפילו את החברות שלי הוא מסיט נגדי!כשהגענו לספא הוא היה ענקי וכנראה שג'יי הון ביקש שיסגרו אותו רק לנו כיוון שלא היה […]
"ארי…" דחפתי אותה קלות לאחור וצחקקתי "אבל זה לא ככה.." הסתכלתי עלייה במבט מתוסכל "אני חושבת שאני מחבבת אותו.." אמרתי בקושי רב."לא, לא ילדה! את לא מחבבת אותו, את אוהבת […]
היום של המסיבה הגיע. ידעתי שהרבה צלמים צריכים להיות בבית היום. גם אמא וג'ונג ג'ה היו אמורים להגיע. לא רציתי להישאר בבית, ויותר מזה, לא רציתי להישאר יותר בקוריאה. הסיבה […]
קולות. קולות מעומעמים, כאילו הם מתוך רדיו לא מכוון. ומישהו.מישהו קורא בשמי, צורח את שמי יותר נכון. ואז עלו פני מעל הבאר החשוכה והעמוקה.אבל לא רציתי לפקוח את העיניים, פחדתי. […]
ורד עצמה את עיניה ומיקה ראתה שהיא ישנה. תודה לאל חשבה לעצמה, היא צריכה כוחות להיאבק במצבה וטוב שתישן מעט. לפתע מישהו צלצל בדלת. מיקה קמה לפתוח ובדלת ניצבה דפנה […]
ורד חשה עילפון וסחרחורת קשה והיא צנחה על הרצפה. הרופא הגיש לה מיד עזרה ראשונה ושלומי ביקש להעבירה למטה והוא רץ הביתה לבקש ממיקה שתבוא להיות לצידה. הקצינים ממש בכו, […]
****בשעה שש וקצת יותר שירה וטל הביטו במתנה שארזו בכוחות עצמן."היא תאהב את זה?" שאלה טל בחיוך, המתנה הייתה צנועה בצורה מוזרה לעומת מה ששירה קיבלה. שירה ידעה את זה."אין […]
לאור הערתה המאירה של אחת המחברות אני אספר לכולכם קוראי היקרים את שמות הנפשות הפועלות כדי שיהיה קל יותר להבין את הרומן: רון טייס בחיל האוירבן זוגה של ורד ואב […]
רון וגילי שבו הביתה ולשמחתם הכינה ורד ארוחת ערב קלה ושלושתם ישבו לסעוד את ליבם. הנייד של רון צלצל והוא ענה מיד :" היי מה קורה, מה עכשיו ? אוקיי […]
ורד האמא הצעירה לקחה כמדי בקר בבוקרו את גילי ילדתה הקטנה לפעוטון ומשם נסעה לעבודתה באחד הבנקים שהנסיעה אליו הוא קרוב ל-40 דקות, אך היא בתור עובדת מזה 4 שנים […]
כמו תמיד ישבתי לבד בשולחן הקפיטריה ואז קרה דבר מוזר, ראיתי ילד חדש נכנס לקפיטריה. הוא היה בעל שיער בלונדיני ארוך ואסוף וצבע עיניים לא מוגדר בדיוק כמו שלי. כשראיתי […]
עיר עתידית – פרק 12 – עונה 2: ג'לי או מים?אוקי, זה היה המצב שלנו באותו זמן: אנחנו ברחנו מאורגון אולי בפעם האלף, אנחנו צריכים להרוג אותו, גילינו שהמורה שלנו […]
פרק 1023/5/11אין לי שעון עכשיו. איבדתי אותו בעליית הגג.לא היה כלום בשער הזה.כן- הוא הוביל אל עליית הגג. לא- הוא לא גילה לנו שום דבר חדש.איפשהו בחושך איבדתי את השעון. […]
חייה בעולם שחור עולם שונה עולם שלאט לאט הורג אותי מבפנים.כך הרגשתי כל חיי ושכחתי להגיד אני ג'יני פרן ביתה של אלכס ואיאן פרן.סטטוס: "מוזרה שונה ובעיקר חנונית".כל יום אני […]
היומיים הבאים עברו על שירה באופן די מוצלח, היא הכירה מהר מאד את המורים והתלמידים ואפילו התחילה לחבב כמה מהם יצא לה להכיר את שושי הטבחית שגם אחראית על המטבח. […]
נועה ישבה במיטתה ושיחקה בשיערה . מישהו דפק בדלת חדרה של נועה . "יבוא .." אמרה. זה היה אחד המשרתים שלה . "נסיכה , צר לי להפריע לך , אבל […]
התעוררתי,ומה שראתי מולי זה האספלט המגעיל של רצפת ביתי. בין החריצים, היה דם שהמשיך לנזול. בהתחלה לא הבנתי מאיפה,אבל אז הכה בי כאב ראש לא יאומן. מיששתי את ראשי,ודם נזל […]
את הקרדיט אני מעניק לנייג'ל. הוא מהר מאוד מצא מעבדה שיכולה לגלות לנו את החומר בשנייה ומיד קיבלנו תשובה. ניטרוגליצרין."ניטרו…מה?" שאלה לילי.גלגלתי עיניים. שוב פעם."ניטרוגליצרין" אמרתי "זה חומר"."לאאאאאא" אמרה לי […]
התעוררתי לריח מוזר. ירדתי למטה וראיתי את אמא שלי בחלוק שחור נוצץ שנוצות.שחורות של עורב שזורות בו. כובע שחור ומחודד היה על ראשה והיא עמדה מעל קדרה שחורה, היא ציחקקה […]
"מה?!?!", "לאן?!?!" "איפה זה בכלל?!!?",פאניקה וחרדה תקפו את מאיה,היא הרגישה איך הרצפה קורסת תחתיה ובולעת אותה אל הלא נודע,רק לפני 5 דקות גילתה לא במכוון שהיא (בדגש על ה – […]
השיעור נגמר כעבור חצי שעה בערך. טיילור ליווה אותי לקפיטריה."את מודעת לעובדה שאת רחוקה מלהיראות ארגנטינאית, נכון?" צחק,"אכן כן," הודתי באשמה, "אבל להגנתי המבטא הוא המכשול היחידי מלהשלים את המראה, […]
חזרתי הבייתה רועדת ולא יכולה לעמוד יותר על הרגליים. הרגשתי שכל הזמן הזה שהייתי בעבר, לא זזתי ובגלל זה כאבו לי הרגליים. הטבעת ניצנצה באופן מוזר, אבל לא ממש התייחסתי לזה, הייתי מותשת ולא היה לי אכפת מכלום. אבל כשפתחתי את האור ראיתי את אמא שלי עם שקיות מתחת לעיניים, כועסת, ואת אבא שלי אדום כולו "אההה…" לא ידעתי מה לומר! שכחתי לגמריי מההורים שלי, כל הזמן הזה שהצלתי מישהו נורא- נורא חשוב, יצחק רבין. "תסבירי לי איפה היית גברת צעירה!" אמא שלי נשמעה מודאגת ונראתה מודאגת. "אמ.. קצת קשה להסביר" הלב שלי פעם, פחדתי שיענישו אותי או שיגידו לי לספר הכל אבל משהו בתוכי לא רצה להגיד כלום, רק לסרב להכל.אבא שלי קם והחדיר בי מבט כועס "את מרותקת לשבוע, בלי מחשב, בלי טלויזיה, ובלי חברים וחברות ויציאות" עכשיו באמת נמאס לי והייתי אדומה כולי מרוב כעס "דיייי! נמאס לי!" ההורים שלי הביטו בי במבט מופתע "נמאס לי שאתם מנהלים לי את החיים נמאס!" רצתי לחדר שלי בבכי ומאחוריי שמעתי " יש לך את השבוע הזה להגיד בפירוט מה עשית כל הלילה!" זאת הייתה אמא, אוח! לפעמים אפשר לשנוא כל כך את ההורים!. הראש שלי היה בכרית, ספוג בדמעות שלי. כל הזמן ניגבתי אותן וניסיתי להירגע, אבל לא הצלחתי. למה זה קורה לי?! אני לא עשיתי משהו רע! להפך! אבל הלוואי והם היו מבינים את זה.. כי לי כל כך קשה לומר להם את זה במילים…פתאום הייתה דפיקה בדלת, ניגבתי את הדמעות שלי במהירות כדי לומר בטון נורמאלי "הכנסו! מי שזה לא יהיה..".אמא שלי נכנסה ואז מיד הפנתי את מבטי "אם באת הנה כדי להזכיר לי שוב את העונש הכבד שלי, את יכולה ללכת"."לא.. דווקא לא באתי בגלל זה.. ראית את הטבעת שלי?" הבטתי בה לרגע, היא שלה?. "הטבעת שלך?" ניגבתי שוב את הדמעות ונשמתי נשימה מרגיעה "כן! היא טבעת שקניתי בחנות אחת, ואז היא נעלמה לי כבר פעם אחת וזה דיי מעצבן! אז ראית?" הרכנתי את ראשי ואז הינהנתי באיטיות "קחי, זה שלך" הורדתי מהאצבע שלי את הטבעת והשתתקתי "חשבתי שהטבעת הזאת היא משהו אחר…" מילמלתי ואז אמא שלי חייכה "אז את כבר יודעת הכל, אה?" מה?! למה היא מתכוונת?!.
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
