הכרכרה המאובקת התגלגלה בקצב קבוע ומתון על דרך האפר, עד אשר נעצרה מול שערי האחוזה. דיאנה אשר במשך כל המסע תהתה בקשר למקום מגוריה החדש, בחנה את המבנה הגדול, את […]
-ליסה- ג'ון התעלף, אולי בגלל הריח הנורא ,אבל נראה לי שבגלל שהוא ראה את הגופות,יותר הגיוני,הרמנו לו את הרגליים כדי שהוא ינשום יותר טוב,אבל עם הריח הזה לא נראה לי […]
דמויות: -כולם בני 16-ג'ק פרקינסון- הבן של הנשיא.כוח- יכול להפוך לבלתי נראה.מראה- שיער חום, עיניים כחולות, נמוך ולא אתלטי כלכך.אופי- מפונק, ביישן, אוהב הרפתקאות.מקום מגורים- ארצות הברית, וושינגטון. ג'ייסון רייט- […]
מבוא- "מתי כבר זה יקרה?" הייתה קרן שואלת כמעט בכל לילה ואני הייתי מנסה להתחמק ומשיבה "יקרה מה?" "את יודעת" הייתה קרן אומרת "מתי אהיה כמוך" ואני הייתי תמיד עונה […]
– אמבר – סיימון מת. לא. זה בלתי אפשרי. רציתי לבכות, לצעוק, להתייפח,אבל לא הספקתי להתאושש. קול רם של שעון קטע את המחשבות המרות שלי. חצות. ״מהר!״ קרא סטיבן. ״השער!״ […]
בין קירות הוגוורטס הקדמה ג'יין, ילדה בגיל העשרה, (ליתר דיוק, עוד מחר יש לה יום הולדת 11), חשבה, למעשה, שהיא ילדה רגילה ככל שאר הילדים. היא הייתה ילדה בעלת שיער […]
נקודת מבט דניאל: צפיתי בו הולך אל משרדו של המנהל. חולצתו ספוגה בדם שלא שלו,ופרקי ידיו מדממים. הרגשתי כל כך מאוכזב הוא הבטיח לי שהוא לא ירביץ להם,ויכנע להתגרויות שלהם […]
הרוח הקרירה קיררה את גופי. שפתיי הכחולות סימנו את הקור. הדמעות שזלגו מעניי קפאו כל פעם. "ב-בקשה, רוח ה-הפסיקי" אמרתי בתקווה שהיא תפסיק, אבל היא לא הפסיקה. זה היה ילדותי […]
בהר האולימפוס גרים אלים , חלקם נאים , חלקם מרושעים , ואף מצחיקים , בהר האולימפוס יושב לו זאוס המניאק על כיסאו , והרה המטומטמת יושב על ידו , אלו […]
פרק 6 6 מחר בבית הספר הוא ראה את הנער עם השיער השחור מחכה ליד השער . כשכבר בא לחלוף על פניו הוא אמר :״אני יודע את הסוד שלך ״. […]
– סטיבן – ״סיימון!!״ אמבר ואנבל רצו אליו והתיישבו לצידו על הברכיים. הוא דימם והתנשם בכבדות. ״אני, אה, אקח את המפתח,״ אמרתי. עקפתי את אגם הדמעות מסביב, איפה שהייתה אדמה, […]
חלק א' ארה"ב לוס-אנג'לס קליפורניה, 2013 השעון המעורר, אף פעם היא לא שנאה אותו יותר מהיום, היום הראשון ללימודים. ג'וליה אף פעם לא אהבה בית ספר ועכשיו אחרי המעבר ללוס-אנג'לס, […]
נ.מ.- ג'יירו אני לא מבינה איך אבא שלי יכול לבטוח בזרים שהוא לא ראה אף פעם, גמד, אלפית, הוביט ושני בני אנוש? איזו חבורה משונה. מעניין אם הגמד באמת יכול […]
עכשיו, נוסף לילדי רחוב וקבצנים, הסתובבו ברחובות גם משפחות ותושבים: אמהות אוחזות בידי ילדיהן, זוגות של זקנים שהזמן נתן בהם את אותותיהם פסעו בנחת לאורך הרציף ובין דוכני הרוכלים, בני […]
"אמילי!" אנג'ל צעקה ואמילי קמה ממיטתה. "האימון הראשון שלנו היום, צאי החוצה!" פקדה עליה. אמילי קמה חצי רדומה ויצאה החוצה, שם עמד אלסטור עם חרב מעץ, הוא זרק אל רגליה […]
– אמבר – ״תן לי את המפתח!!״ סיימון כמעט צעק, עיניו היו אדומות. סטיבן הרחיק ממנו את היד עם המפתח. ״בשביל מה? חשבתי שאני אמור לפתוח את השער.״ פתאום התחלתי […]
קשה לומר שנהנתי כאן ועוד יותר קשה להגיד שלא. יצאתי אל הרחובות הדוממים והברשתי את חולצתי האפורה שתאמה את מצב רוחי בצורה מושלמת. העננים סגרו אט אט על העיר ואני […]
אני לא יודעת אם המקום הזה היה רחוק מהמקום שבו אתם נמצאים עכשיו,אני לא יודעת אם הוא היה קרוב,אבל לא הייתי ממליצה לכם לחפש אותו באטלס או בגוגל,אתם פשוט לא […]
עצה ממני אליכם? בשום פנים ואופן אל תענו לאיש בגלימה שחורה שמזמין אתכם לבוא איתו,בשום פנים אם אתם רוצים לחיות חיים רגילים. אוקיי אם אתם במילא לא מהאנשים שרוצים לחיות […]
לפי הפרק אני רוצה להיד שמי שכתב דמות (גם היא דמות משנה) שיגיב כי זה לא פייר . דבר שני אני יודעת שרק התחלתי את הסיפור הזה אבל אני רוצה […]
ישבתי בכיתה, שום רעש לא נשמע, כל אחד הביט על השני, מנסה להבין מה המטרה של הכינוס. ידיי התעסקו עם חתיכת נייר קטנה שעלייה היה רשום מקום המפגש הבא, הפרויקט […]
"ילדים אני הולכת לשוק, מי רוצה לבוא?" נכנסתי לחדר הילדים ופתחתי את התריסים, גורמת להם להיאנח ולמצמץ בעיניהם למראה אור השמש החזק. "אני" קפצה קיילה וקמה ממיטתה. היא הלכה לחדר […]
ארבעת ימי המופע שלנו במחוז ההוא נגמרו והיה עלינו להמשיך למחוז הבא. השד לא דיבר איתי מאז אותו מקרה מתחת למדרגות בזמן המופע. בהתחלה הרגשתי הקלה כשהפסיק לגשת אליי ולדבר […]
ניקול כמעט נירדמה בפעם החמישית. ׳הנסיעה הזאת כול כך משעממת ׳,חשבה ,׳הייתי צריכה להביא לי ספר או משהו׳ . פתאום האוטובוס נעצר בטלטלה וברמקולים הודיעו שנגמר הדלק באוטובוס . ׳נו […]
פרק 1 מעניין למה הירח כה בוהק? הירח המלא בהק בשמיים הבהירים בזמן שהמשכנו במסענו לכיוון עיר הבירה. לעומת הירח הכוכבים היו פחות מעניינים, הירח קרן באמצע השמיים כשהכוכבים הם […]
אוריינטל צדקה.קרסוטה נהרגה,אג'רסייה נהרגה,ג'ין נהרגה,אביה של אוריינטל נהרג,רק סקרומנוסט ואקווה נותרו עומדות.אבל הלוחמים כיתרו אותם.הם פלשו לכל חדר במקדש. וכשאוריינטל ראתה את זה היא רצה לחדר שבו הוחזקו אחיה.אבל זה […]
עיניה של צ'יף אקווה התרחבו מאוד.היא הרימה את ידה והתכוונה לשלוח בהם דוקרני קרח,אבל אז התחוורה לה העובדה הנוראית.אין לה או ללוחמות כוחות.הן משותקות לגמרי.אבל המצב עדיין לא היה נואש. […]
פרק 4 – ג'ס : אז נכון , ישבתי רחוק מכל שאר המרותקים פשוט לא היכרתי אף אחת מהם , זה לא שאני סנובית או משהו . כשהמורה שהיה אמור […]
״אז ריזון תנשמי עמוק דבר לא קרה פה מעולם אם תחליטי שאת נרגעת״ איום. שוב פעם מאיימים עלייך על מנת שתירגע. איך אפשר לחשוב בהיגיון אם אתה מפחד להביע את […]
"איך קוראים לך?" התכופפה אנג'ל וחייכה אליה. "אמילי" אמרה, אלסטור עדיין לא שינה את מבטו המודאג. "ואני אנג'ל וזה אלסטור" אמרה היא. "אתם לא בניי אדם נכון? אתם נראים מוזר…" […]
