הסיפורים של yuli110
עברו שבועיים שבהם כל יום היה כזה- אני הולכת לבית ספר – הולכת לסטודיו- מודדת את הבגד- הוא עדיין לוחץ- אני בוכה- יוליה אומרת שזה מוזר שהבגד קטן ושאני לא […]
חזרתי הביתה מהפגישה המושלמת, עם לבבות בעיניים. אבל אחרי כשחזרתי למציאות הבנתי כמה אכלתי בפגישה הזאת והבנתי שלא נותרה לי ברירה אלה.. טוב די, גם אני לא אוהבת את זה. […]
עבר שבוע רגיל ונורמלי, ביום השני ללימודים יוליה סיפרה לכל הבנות שאני הרקדנית הראשית והתחלנו לעבוד, אנחנו כבר שבוע עובדות.. מי היה מאמין שאני כבר שבוע שם? אני ושני הולכות […]
בשעה ארבע כבר הייתי בבית וסיפרתי לאמא על היום הראשון (כמובן שלא סיפרתי לה על סוגיית נוי) והיא הייתה מאוד גאה בי, וממש שמחה שאני רקדנית ראשית. "את האירוע הזה […]
אחרי השיחה עם רועי אני מרגישה יותר טוב, אבל לא מפסיקה לדמיין את נוי אומרת את המילים האלה שוב וצוחקת על הגוף שלי בלי סוף. אני חייבת להרזות, ואני יודעת […]
"אחת שתיים שלוש ארבע חמש ושש נוי? מה זה? זה רלווה? בקושי אצבע אני מוכנה להכניס פה!" יוליה מקפידה על כל פרט, ומסתכלת על כל אחת טוב טוב.. "בנות רגל […]
הלכתי עם רועי במסדרונות בית הספר. לא הבנתי מה קורה ומי נגד מי, הוא הראה לי את המגרש והאולם כדורסל, הוא אמר שזה הבית השני שלו. הוא הראה לי את […]
הנה הגיע היום הראשון ללימודים. קמתי מוקדם מהנביחות של לולה, לפעמים אני חושבת שהיא יודעת בדיוק מה אני מרגישה. הריח של הפנקייקים של אמא מגיע לי עד לחדר וממלא את […]
אני יושבת באוטו הגדול והלבן שלנו בכביש מהרצליה פיתוח לתל אביב. שירה ליידי מהצד השני ונועם בצד השני ,הוא כבר עם המדים שלו, זה פשוט לא נקלט שהוא בצבא. כשאני […]