סיפורים אחרונים

לפעמים זה כיף להיות כאילו חולה לפעמים זה כיף שהחום כאילו עולה כי במקום בכיתה אני שוכב במיטה ולא נבחן ליד הלוח. עם אמא מתפנק ואבא לא צועק וכל היום […]

אם הייתי אלוקים הייתי מאושרת להאזין לקול שוועתך. אם הייתי אלוקים הייתי אורזת את כל תפילותיך בסרט מתנה ושומרת אותן קרוב לכסאי. אם הייתי אלוקים הייתי נותנת לך כל שביקשת […]

– נקודת מבט של דיאנה- יום ראשון היה כזה משעמם.עשיתי את שיעורי הבית,ניקיתי,עוד שיעורי בית,הלכתי מסביב לבית,ואת שיעורי הבית האחרונים , לפחות לא יהיו יותר.לפחות סיימתי את כל הפרויקטים שלי,מוקדם […]

תתקשרו למדא צעקדרי ואלי התקשרה למדא והם הגיעו אחרי 10 דקות הם הכניסו את דרה לאמבולנס ואז דרי בא להכנס מי אתה שאל אחד מהרופאים חבר שלה ענה דרי אסור […]

תתקשרו למדא צעקדרי ואלי התקשרה למדא והם הגיעו אחרי 10 דקות הם הכניסו את דרה לאמבולנס ואז דרי בא להכנס מי אתה שאל אחד מהרופאים חבר שלה ענה דרי אסור […]

טוב החלטתי לעשות קצת סדר ולהסביר לכם על הדמויות תדהר סבג בת 16 וחצי כיתה י״א שיער חום שטני חלק גלי כזה עניים ירוקות כמו היער, היא? זאת אמא שלה […]

הרגע הזה שאתה יושב לבד, רק אתה ועצמך ומבין שכל המסביב הוא תפאורה שמשנה את הלבוש שלה בצבעים שונים בסיטואציות אחרות. משהו ממכר ב״לבד״, היום מבינה שזה מבחירה שנגררת מחוסר […]

הולכת לאמבטיה מתחילה לחתוך, לא מצליח, מוותרת, מתחילה לצחוק חושבת כמה רע לי, רוצה פשוט מישהו לחנוק יוצאת כשקצת עבר לי, רואה שכתבת, מתחילה לשמוח אולי בכל זאת אותך לעולם […]

הן היו שונות כול-כך, אך בו זמנית דומות. הן חיו בזמנים שונים כאשר על כל אחת מקשים מכשולים שונים. אף אחד מהן לא מכירה את השנייה, ולא חושדת שבזמן אחר, […]

המנהל נכנס לכיתה. מבטי השורה הראשונה הסתובבו אליו בגיחוך. אחד מהם, האמיץ שבבנים, העז אפילו לנהום "אחשלו" ולהסתכן בגילוי המסטיק שבפיו. הם אהבו את המנהל הזה. עכשיו כשהם סוף סוף […]

הסוד פרק 28: לאחר לילה שבקושי נירדמתי התעוררתי בשש בבוקר. כולם ישנו ואני קמתי ממיטתי לא לפני שהסתכלתי על אוסטין. נאנחתי בשקט ונכנסתי למקלחת. התקלחתי מהר וצחצחתי שיניים.לבשתי שורט שחור […]

נייט שם את ידו על גבי ודחף אותי פנימה,התיישבתי על הספה והוא התיישב ליידי. שון ישב בספה לידינו והבלונדינית עם העיניים המלוכסנות התיישבה עליו. על השולחן היה המון בקבוקי שתייה […]

הילדים נעלמו והחיים כרגיל אומרים שנחטפו והחיים כרגיל אימהות דואגות והחיים כרגיל רקטות נופלות והחיים כרגיל אנשים בוכים והחיים כרגיל נערים מתווכחים והחיים כרגיל אתה שם והחיים כרגיל אני דואגת […]

אף פעם לא באמת בחרתי להיות בלרינה, אולי פשוט נולדתי לזה. אף אחד לא שאל אותי אם זה מה שאני רוצה, הם חשבו שאני דומה לה שגם אני אהיה מוצלחת […]

הגוף מתחיל לרעוד, הדמעות מתחילות לזלוג. הכוחות שוב נעלמים, והפחדים חוזרים, כאילו מעולם לא היו חסרים. והחששות צפים, כלל לא מרפים. המילים מהדהדות, לנצח הם נמשכות. הבשורות הקשות לא נפסקות, […]

שבועיים שאת כבר לא יודעת אמא, שבועיים שאת בוכה אמא. שבועיים שחיכית למידע כלשהו, אמא. בטח לא ציפית לזה, אה אמא? כן אמא. כן. אני מת. לא יודע בדיוק כמה […]

מכירים את הימים האלה שאתם מרגישים לבד? שפשוט אתם רוצים לבכות, להתנתק מהעולם , ללכת לישון, ולקוות שתקומו ליום חדש בהרגשה טובה יותר? גם אם זה רק כמה דקות של […]

ברגע ששמעתי את השם שלו הסתובבתי ורצתי לכיוונה. "מי? מה? איך קוראים לו?" שאלתי בפאניקה. אמא שלי וטיילור הסתכלו עליי בפליאה. "ממתי בנים מעניינים אותך כל כך?" שאלה טיילור בשעשוע […]

המבנה גוף שלך צר? אתה רזה. המבנה גוף שלך רחב? אתה שמן. את לא מאמין באלוהים? אתה אתאיסט את עושה דאק פייס? את פרחה. אתה אומר את הדעות שלך בבוטות? […]

-ישראל- ~נקודת מבט של לילך~ הגענו לקפטריה את דניאל פגשנו בדרך,הוא הביא נשיקה לעדן ולי בלחי ולסער חיבוק של גברים. "קוראים לי דניאל"הוא אמר . "סער" הוא ענה וחייך אוף […]

פרק 2: בוקר קם נועם ודנה באות לביה"ס.. דנה:אני מקווה מאודד בשבילך שלא עשית כלום!! נועם:חחח למזלך לא עשיתי–עדיין… דנה:נו מה את כבר זוממת?! נועם:לא עניינך.. דנה:מה לא ענייני?! זה […]

מה אוכל לעשות אני מרגישה שאני נקרעת בין שתי חברותיי מצד אחד יש ילדה שהיא חברה שלי המון זמן אנחנו מאוד קרובות אחת לשני אנחנו רבות הרבה אבל משלימות אחרי […]

אני באה באמצע הלילה אל הקצה השני של העיר התריסים כבר מוגפים, אין רעש ולא רואים ולא שומעים את פעימות ליבי המאיצות והניחוח שמסתובב באוויר אני מסניפה אותו וחושבת על […]

"שלום לך." אדם, שלא בטוח אם ניתן להחשיבו כאדם, ניגש אל אליס. הוא היה חסר שיער ועורו היה בגוון ירקרק, כגוונו של כריך הנשאר בתיקו של תלמיד בית ספר די […]

אני נושמת נשימה עמוקה, לא מאמינה שאני עומדת לעשות דבר שמאז ומתמיד הבטחתי לעצמי שלא אעשה לעולם. אני רוצה להתחרט, אך המספריים כבר החלו לנוע. איני יכולה לעצור אותן עכשיו, […]

ביער יש מפלצות. אומרים שהן יטרפו אותך כדי שלא תלך לחפש אותן. אבל אין לך סיבה להקשיב, כי זה מפחיד. ובני אדם עושים כל דבר מפחיד, ואני הרי בת אדם. […]

הכאב הזה שעולה וחוזר. הגלים האלה שמציפים את הלב. יש רגעי שקט ואז גאות שמטביעה ביגון. וכל פעם אני שוקעת יותר ויותר עמוק. וכבר אין אויר. וגם אין טעם לנסות […]

"למה עשית את זה?" צעקתי עליו. הייתי כעוסה, מלאת מחשבות ובעיקר מאוכזבת. עד שחשבתי שהתקרבנו והוא עוד ממש רצה שנהיה ביחד, כל כך. אני עוד עצרתי אותו. ומקודם הוא נישק […]

לא יודעת אני מאיפה היא הגיעה, או מי היא. פשוט יום אחד בדרכי אל הבית שבהרי האלפים ראיתי ילדה בעלת רעמת טלטלים בלונדניים ושמלת משבצות, כחולה,לבנה. היא קטפה פרחים. אני, […]

אולי, יום אחד, אקבל את השקט שאחרי הסערה. אולי, יום אחד, תזרח השמש ביום החשכה. אולי, יום אחד, אגלה את הסוד זה לא מאוחר מידי. אולי, יום אחד, אבקש את […]