אנג'י דאגה. דאגה מאוד. אולי אפילו קצת פחדה. המלכה נעלמה, וכך גם כריס, רק שהוא מסיבה ידועה. או ש- טוב, בערך ידועה. הוא חטף מכה בראש מכובע שנחשב קסום ואז […]
ולפני כן, עכשיו הגיע הזמן לשים "פתיח" (אני כל כך אוהבת פתיחים): זה היה נס שהצליחו לצאת מוך הכרכרה בחיים. איימי ואנג'י לא יכלו לנחש לעולם שלהיתקע בתוך כרכרה עם […]
"פררר… מישהו בורח מחובותיו?" החתולה השחורה והחייכנית קיבלה את פניו של כריס הפעם. היא ישבה על אחד מענפי העצים הגבוהים והפרחוניים וטלטלה את רגליה ימינה ושמאלה כמתנדנדת על הענף היציב. […]
אנג'י מצאה את עצמה עומדת בפני פעולה גורלית, ובפני דלת פלדה כפולה מאיימת. היא לא הייתה בטוחה שנואר הייתה כנה איתה לגמרי, אבל נראה שחשבה על כך רק ברגע שנעצרה […]
למרות שגראנד התנגד לרעיון, למרות שכריס התעקש שזה לא הזמן, ולמרות שאיימי עדיין לא הייתה בטוחה שזה באמת מה שיעזור להם לחשוב טיפה חיובי (ואיתה זה היה בטוח, כי היא […]
כאמור מיהרנו אל חדרו של ג'רארד. הוא אץ במהירות הבזק לפניי, דבר, כולל שלל העציצים והפסלים בביתו לא עצר בעדו. לבסוף מצאתי אותו בחדרו, מעיין באחד מהספרים המוזרים שכתובים בלטינית […]
אשמתי, אשמתי, זו הייתה אשמתי! אדוארד לא הפסיק לחזור על המילים האלה בראשו ומעבר. הוא הרגיש אשם, כל אחד היה יכול להבחין בזה. זה היה פשוט. עדיין לא עבר יום […]
"אבל זה סיפור נורא!" נואר קראה לאחר סיום הסיפור של קארל. "איך אתה יכול לאהוב אותו? סיפרת לי הרגע איך נלקחת מהבית שלך בכוח." "אבל לאן נלקחתי?" הוא שאל וענה […]
הווו איזה התרגשות *-* לדעתי הפרק הזה יצא לי הכי טוב (וגם די ארוך!) בינתיים, ואיזה כיף שאני סוף סוף מפרסמת אותו ^^ (נ.ב- תקראו את הרציתי להוסיף!) האמת הייתה […]
(וואו, אני די חופרת היום… טוב, אבל גם יצא לי לכתוב הרבה שבוע הבא P:) יום רגיל בממלכה. אנג'י, כהרגלה, יצאה כמו בכל בוקר לטייל בחורשות המקיפות את ארמון החיה, […]
לפני חודש בערך, במקום רחוק שנקרא "ארץ לעולם לא", גראנד הוק עדיין היה נחשב לתושב קבע. באותו היום, באותה השעה, הוא התהלך בתוך היערות שבאי היחיד בארץ, עצבני, לאחר שיחה […]
(התחלתי לצפות ב"ג'סי" ועלה לי רעיון. כרגיל. אשמח לשמוע מה דעתכם.) אנג'י כבר הספיקה להתמודד עם כמה וכמה חיות בחייה, בתור הבת של היפה והחיה, היא מנוסה בהחלט, אבל שום […]
כאשר הלכו אחרי גראנד, שכבר נקרא על ידם בשמו ולא בכינויו, אנג'י שמה לב שצלע. כיאה להיותה אנג'י, היא פנתה אליו בשאלה התמימה והסקרנית שבקבלת התשובה בוודאי תשכנע אותו שזה […]
"אני לא רוצה ללכת!" יבבה חרישית הילדה אדומת השיער, בעלת העיניים הירוקות. "אנה," רטנה דודתה בעצבנות. לפי טון דיבורה ניתן היה להבחין שזאת לא הפעם הראשונה שהן דנות בזה. "כבר […]
איימי ונואר עקבו אחרי הבחור המוזר העונה לשם קארל. קארל דה ויל. שתיהן עדיין לא היו בטוחות האם אפשר לסמוך עליו. אחרי הכל, הוא מדבר מוזר, נראה מוזר ולא מודע […]
"אתה- גם לא מפה?" אנג'י הסתקרנה לשאול והתקשתה להאמין למשמע אוזניה. זאת אומרת, אדם נוסף הגיע לפה באותה הדרך? לפניהם? לפני חודש. כמעט. "לפני חודש," כריס נזכר ופנה מיד לאנג'י. […]
אנג'י וכריס נעקבו על ידי אדם משונה. שיערו השחור הקצר והפרוע וזיפיו הבתוליים לא יכלו להעיד על מראה שאפשר לבטוח בו. בגדיו, שבעיניי המתבונן הידר היו נותנים לכל אחד את […]
אז קודם כל, שכחתי לעשות את מה שכל כך חיכיתי לעשות! וזה להכריח אתכם לשמוע את השיר הזה לפני שתתחילו לקרוא את הסיפור (אבל טו לייט, אז תעשו את זה […]
חור-תולעת נפער בראשית מחילת הארנב הארוכה שהפנתה שישה אורחים זרים אל "ארץ הפלאות". שני בחורים וארבע בחורות, בני אותו גיל, צעירים, אך לא יותר מהאורחת הראשונה. כריס, בנם של המלך […]
בעזרת יכולותיה של איב, היא וכריס הגיעו למקום הימצאותה של אקסקליבר במהרה. הם התפלאו לראות שהשביל הזוהר מוביל אל תוך ארמון שחור וגדול, מעוטר כולו בצריחים מחודדים, ודלת כפולה גדולה […]
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~אוגוסט~~~~~~~~~ הימים הבאים היו קשים עבור אוגוסט ודיקון, בקושי היה להם מה לאכול, או לשתות. הם היו צריכים להתחלק באוכל שהשיגו וכל אחד קיבל כמות שלא הספיקה לו כלל. הם […]
"שיואו-אלוהים-אדירים-אני-לא-מאמינה-שכבר-עברו-עשר-שנים-מאז-הקפיצה" הבלונדינית המגונדרת שישבה לידי באוטובוס דיברה כל כך מהר שכל המשפט שלה התחבר למילה אחת ממש ארוכה. התופעה הזאת ממש נפוצה בשנים האחרונות . בני אדם מטבעם לא אוהבים […]
אלאדין הביט מול מראה קטנה שנתלתה בחדר הוריו. הוא הבריש את שיערו הג'ינג'י- בלונדיני שהגיע עד לכתפיו ואסף אותו לזנב סוס קטן. לאחר מכן הוא לבש מעיל שחור שהגיע עד […]
אוליבר תמיד תהה איך נראה ארמון שכולו רשע, וכשנכנס לארמון מעסיקו, הוא הבין. חושך, בעיקר. והרבה דיכאון.אוליבר נהג לשנוא את התחושה הזו, אך לאחר יום אחד בלבד ששכן בתוך ארמון […]
אלאדין נפרד מבלה וחזר לביתו, בקתה קטנה עם שני חדרים,מטבח וחדר שינה. הוא והוריו קיבלו מותרות, בכל בקתה רגילה קיים רק חדר אחד, עם משפחות מרובות אף יותר, אך לאלאדין […]
"תראה פיטר, הוא צוחק". אמרה וונדי כשחיוך על פניה. היא העבירה את זרתה לאורך אפו הזעיר, בתגובה צחוק קטן נפלט מפיו. "איך תרצי שנקרא לו?" שאל פיטר פן וכרך את […]
פיטר פן אחז בידה בחוזקה, אהבת נעוריו מביטה בו בעיניה הכחולות ומשרה על ליבו תחושה קסומה. "וונדי". הגה את שמה בעדינות, וונדי, איזה שם רך. "כן פיטר." אמרה בעדינות. "בעולם […]
איימי הייתה הראשונה להיות במשלחת שלהם למציאת החרב שבאבן, אקסקליבר. היא ידעה בדיוק לאן היא צריכה ללכת, כי היא כבר הייתה במקום בו האבן נמצאת. אמא שלה הייתה חכמה, היא […]
"אמא שלי סיפרה לי הכל במכתב," איימי החלה לספר בפני אלן, נואר, אנג'י ורפאל את מה שגילתה. "היא סיפרה לי שהכל התחיל מנבואה קודמת, ראשונה, שמרלין התעקש למנוע. הנבואה הזהירה […]
"מהר!" צעקתי לחבריי ובידי הסכין המבריקה באלומת הירח. "אדון וינקל יהיה מרוצה אם נצליח לנקות היער מעוד איום!" המשכתי. שני חבריי, האחת נקבה והאחד זכר, עמדו משני צדדיי כאשר אני […]
