"מה להביא לך?" שאלה אותי לפני שסגרה את הדלת. "כלום" אמרתי וכיביתי את המנוע , "מיכול" קראתי אחריה, היא הסתובבה אליי מרחוק "תביאי קולה" צעקתי לעברה. לקחתי את המשענת אחורה, […]
מעיין לא האמינה לכך ששמואל היה ונשאר אותו דבר, היא חשבה שהוא השתנה . אבל היא הבינה שהיא התבדתה די מהר. שמואל היה הסיבה לכך שים ומעיין לא היו ביחד, […]
לפני עשר או חמש עשרה שנים – יש כשלונות שאני לא זוכר את כל הפרטים כי הם באמת קטנים – התחלתי לקרוא ספר: פרק או שניים בכל ביקור בספרייה. לא […]
בית 1- השברים זורחים בשמש, נמחק אותו יום אמש. בית 2- הטחות של מכחול זוכרת את שערך הכחול, למחות את הפודרה השקופה שכבת שם , רטובה וחשופה כמו הבטחה שהופרה. […]
בית 1- גלים מתרחקים, קו הים הולך ונעלם. מחפש אותך בין האנשים. בית 2- ימים יפים מתחלפים באפור עגום, הלב שלי לאהבה סתום. מוצא אותך בתוך השירים הטובים היינו פעם […]
"לפחות עדן תשמח שיש לה אחות קטנה, היא תמיד חלמה על זה" אמרה אמא בדרך חזרה הביתה. "אני לא אחות ולא קטנה. רק זה חסר לי, שעדן תתערב" הגבתי. "אני […]
זהו, הפלאפון דומם. ה'? השפתיים שלי כבר יבשות, מתי כבר אגיע? יצאתי לטיול ואיבדתי את הדרך, המים כבר נגמרו לי מזמן, ואני לא יודע לאן לפנות. אין מה לעשות, אני […]
לפעמים אני האויבת הכי גרועה של עצמי, עוד לפני שאחרים חובטים, אני כבר נותנת את המכה הראשונה. ולאחרונה, שמתי לב- כבר לא בא לי לחבוט, לא בא לי שאף אחד, […]
אבא ישב בסלון, על הספה הקבועה שלו , שמיכת צמר ישנה כיסתה את ברכיו ורגליו. לימינו שידת עץ ישנה, מעליה מפה עתיקה וערימת ספרים. הוא הניח את כוס התה והסתובב […]
לפעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה להיות האישה שרציתי להיות. ילדה קטנה מביטה על גיל 30 וחושבת שיש לה זמן עוד לשנות. אז בגיל ההוא היא כבר תיהיה משהו, תעשה […]
למה אתה מיוחד ? למה אתה שונה מהשאר? כי אתה לא יש לך זין ממוצע ודק גובה לא ברור וקוביות שמשאירות אותך מרובע ולא עם גוף של משולש הפוך. אתה […]
לא כל יום אתה מתעורר מצעקה, במיוחד לא מצעקה של מישהו שנמצא כמה עשרות סנטימטרים מעליך, אבל ככה אני התעוררתי היום. "מי את ומה את עושה כאן???? ואיפה אופיר?????????????" צעק […]
אז…. (פרצוף מובך) אני יודע, לא העלתי הרבה זמן, ואני יודע שזה לא בסדר… כי מה לעשות, זה היה מסוג המשימות שנדחות תמיד, ולכן כתיבת הפרק התקדמה בצלעתיים. אז אחרי […]
בית 1- לילה סגריר, אני במיטה אתה ישן על הספה לבד. בתוך החדר קריר, משהו בקשר שלנו אבד. בית 2- תבוא , תישאר לידי עוד כמה רגעים. תיכנס לתוך הלב […]
אין לי כוח לחשוב על מילים, תחבירים, חרוזים אין לי כבר כוח לחשוב בהיגיון אולי עדיף כבר את השיגעון אז אני אתחיל מההתחלה ואכתוב את שעל ליבי אכתוב שאני עייפה […]
אני יושב על עדן מיטתי, בוהה בחפיסת הכדורים שעל השידה. מאוחר מידי להתחרט, אני מחליט, מפה אי אפשר לחזור אחורה. למרות שבתכלס אני יכול לחזור אחורה, אני פשוט לא רוצה […]
והינה הגעת הגעת אלי אחרי כל הסבל והחוסר אימון הגעת אלי בחרת בי לא האמנתי שיש שבאנדם כמוך מלא צבעים ולא רק שחור לבן כמו כולם אתה מציע לי בית […]
אני לא יודעת בדיוק למה בחרתי להישאר בחיים, אני יודעת שכאשר המכונית התקרבה אליי ופנסיה העירו אותי ואת הכביש, הדבר היחיד שרציתי הוא להישאר בחיים. ויהי מה. אני גם לא […]
הקו הדק בין האמת לשקר. מה נכון, מה פחות נכון? האם בכלל הכול אפשרי באמת? כשאני שואלת את עצמי את השאלות האלה, אני בדרך כלל במצבים משונים. ממהרת לאוטובוס. מנסה […]
בדידות מה היא אומרת כאב, חוסר, בושה כניעה ואשמה אני לא בודדה בזכותך אבל, לבד באשמתך את שומרת עלי, אני מודה את סוגרת עלי, אני כלואה את מרחיקה אותי ושומרת […]
פרק 28 – 'ההצלחה שלנו' כמו על פי סימן, בבוקר ראש חודש אפריל נשמע דפיקה על דלת ביתו של מיכאל. הוא לא היה שם לשמוע אותה, כיוון שהדופק האלמוני הגיע […]
יש מחשבות שאני לא מוצא להן מוצא אני מסתכל על השמיים כמראה עכשיו סערה וברקים שההפרש בין הברק לרעם ארוך ספרי לי על מהות שאני כתבתי אך הכל דינאמי אני […]
מגיע לך פוסט שלם בעמוד שלי ולו רק כי הצלחת להמיס את החומות שלי. הרבה נכנסו לי ללב אבל אף אחד לא נשאר כי אחרי שנכנסים נפגשים בחומות. כולם ברחו, […]
ליבי נקרע בין שתיהן בשרי ודמי עשויים מהן שפתי ותרבותי שלהן ילדותי וזכרונותיי בהן משפחתי ודאגותיי רצות ביניהן ואם אחת תחדול מקיומה השנייה תשא באחריות ואם תשרוד זהותי תשאר חצויה […]
הכל עובר בתוכי הבדידות החרדה ההזיות השינה הטרופה. המבטים המתוסכלים המפוחדים הכואבים. ואני מנסה לתפוס אותם בשתי ידיים ולרסק ולרמוס אותם, ולא מצליחה. זה בתוכי אבל אני לא מצליחה. במאית […]
הגשם מרעים על גג הרעפים בזעף, משתתק לפתע, ושוב חוזר. כמו רב בצעקות עם אלוהים. אני מטה אוזן לחלון, מתאמץ לקלוט את לחישתו הנעלמת לפתע. אולם אני שומע רק את […]
תוכן מיני – 18 ומעלה… אני מסיים לראות משחק, קם ומסדר את הסלון, מניח את הכלים המלוכלכים בכיור והולך לכיוון חדר השינה. הבית שקט ואני שומע את הטלויזיה בחדר פועלת. […]
לפעמים הטוב הוא שקט כזה. מתגנב לאט, בלי ששמים לב. יושבת בסלון וכותבת, מביטה בשקיעה עם כוס קפה ביד. הילדים מולי משחקים בשקט ותחושה טובה מזדחלת אל ליבי.. המסע הוא […]
תחושה כזו שהכל בסדר והכל נע לכיוון מסוים- למרות שאין מושג מה הוא הכיוון ושמתחיל להתבהר ערפול סובב אותך ואתה נופל לשם שוב. ואז נגיעות קטנות של אור מטפסות אט […]
את מעשנת? שאל אותה מופתע, היה לו כאב בעניים "אל תעשני" היא ראתה את הצביטה והאכזבה בפנים שלו. היא התאבסה, חשבה שעכשיו אולי יראה בה כגדולה. שאולי עכשיו ישתף אותה […]