אני רצה, הם ממש מאחורי, אני שומעת את הצעקות שלהם. הכל הרוס. הביתנים של הקבוצות. בתי הלמידה. בתי ההתכנסות. הכל הרוס, ואני מתכווצת. אני נכנסת מהר לאחד הביתנים – הביתן […]
ואני לא אוהבת אותו. אפילו כשאני שואלת עליו ללא הרף, וחושבת עליו גם בשנתי. לא אוהבת אותו. אפילו כשהדמעות זולגות רק בגלל שהוא היה איתי כנה ואמיתי. בכלל לא אוהבת […]
עוצמה של כוח, רצונות ושאיפות, יכולות ותכונות, רגשות מעורבים ותובנות פשוטות ועמוקות, סחרור של אורח חיים מטורפים מלאים בניסיונות להגיע אל הדבר האחד והיחיד, השאיפה של כמעט כל בן אנוש […]
אני רואה הכל, אך אף אחד לא רואה אותי. אני מבינה הכל, או לפחות מנסה להבין, אך להבין אותי אין מי שינסה. אני נמצאת במעין כלוב שקירותיו בלתי ניראים מבפנים. […]
מרינה הניפה את ידיה לצדדים וחייכה. היא הניחה לשיער בצבע ירוק-מנטה שלה להתפזר מהפקעת הרעה שהיא עשתה. היא פחדה ליפול אבל שמחה. פתאום היא איבדה שיווי משקל וכמעט נפלה. אבל […]
יש לי שאלה- הייתי רוצה לדעת אם כדאי לי להעלות סיפור מקביל לסיפור שעכשיו באמצע (Let Me Go) . פשוט יש לי מיליון ואחת רעיונות ואני רוצה שתגידו לי מניסיון […]
אני רוצה לנסות משהו. לעשות תחרות סיפורים, שני שלבים, ניקוד מ1-10, אין מודחים וכול הדברים האלה. אני מניחה שלא יהיה הרבה משתתפים אפילו בכלל, אבל עדיין, מי שרוצה מוזמן. בנוגע […]
כולנו רוצים להיות בדרך כלשהי נאהבים ואוהבים,לתת מעצמנו בשביל אחרים לא כדאי לקבל תמורה.. פשוט אולי זו הדרך שלנו למלא את עצמנו ולא להרגיש ריקנות. ומצד שני אנחנו כל כך […]
~אלכסיס – פרק 3~ "איפה הוא?!" שאלתי שוב בצעקה שגרמה לג'סמין לצאת מהמטבח. "מי?" שאלה אבל התעלמנו ממנה כאילו רק אני ולילי בחדר. "הוא…" מילמלה לילי בדמעות יותר גדולות והלכה […]
הוא מפחד להשאיר אותי לבד, ואני מפחדת להיות לבד, מפחדת שאפול ולא יהיה מי שיקים אותי, מפחדת שאפגע, אפצע, וכך אשאר בלי שיהיה מישהו שיטפל בי, אשאר על הרצפה מדממת […]
הכל התחיל מאהבת האמת שלי – קריאה. אני קראתי לא מעט ספרי פנטזיה ותמיד חשבתי לעצמי – אם יש כל כך הרבה הוכחות, אמונות ואפילו עובדות – איך ייתכן שאנחנו […]
היא מסננת אותו והוא ממשיך להילחם עד שהיא מתייאשת ומחליטה לזרום.. היא יודעת שהוא לא ה"טיפוס" שלה ושהוא כל מה שהיא לא הייתה רוצה אבל אחרי הרבה שיחות מאחורי הודעות […]
אני נהנית, נעים לי, כיף לי. קשה לי לומר שאני אוהבת, מה זו אהבה בכלל? אני אפילו לא יודעת איך זה מרגיש. אני לא מרגישה אהובה, לא הרגשתי אהובה אף […]
'אתמול בלילה נצפו עמרי קשת ונטלי אשור צמודים מתמיד' קראתי כתבה בבוקר יום עבודה חדש. הסתכלתי על התמונות, לא ידעתי אם לחשוב שהן כי הם יצאו ביחד לחגוג אחרי הצילומים […]
קראת לי אהובתי, הבטת לי בעיניי, ולא ראיתי בתוכן דבר, חוץ מאת השתקפותי. קראתי לי אהובתי, שפתייך התעקלו לחיוך, אך החיוך לא אמר לי דבר, הוא היה מזוייף. קראת לי […]
תקשיבו, הסיפור החדש שלי "חיים באקשן all the time" אני מפרק לפרק מקבלת פחות צפיות… אני מבינה שאני לא מעלה כל הזמן ולפעמים לוקח לי שבוע, אבל זה בגלל שאין […]
עיניי נפקחו במהירות . יכולתי ליראות בברור איפה אני נמצאת ועל מה אני שוכבת , זה היה חדר קטן ומוכר , חדר שלא ראיתי כבר שנים על גבי שנים . […]
לא יכולתי, פשוט לא יכולתי להישאר איתו באותו המקום, באותה המסיבה הצפופה והרועשת. אולי דקה וחצי אחרי שהגעתי, ראיתי אותו, עומד שם עם בירה ביד אחת, יד של בלונדינית זרה […]
עבר שבוע. שיר ונועם המשיכו להתכסח, כמו רון וקארין, וכמו נועם ורון ונחשו מה? כמו שיר וקארין. לכל אחד היה את המקום שלו, המקום הבטוח. הם נכנסו לחדר האוכל, נועה […]
ההתמודדות שלך עם עצמך היא הדבר הכי מאתגר שקיים. לא עוד דיעה מזלזלת, לא עיקום אף, אף לא גיחוך. לא, לא זה אתה שמאמץ אחר לך. ואתה ממשיך לחיות ובטוח […]
איתן הביט במבט מופתע על השולחן. "אנני מה קרה?" לחש, הוא שמע קולות בכי, אנני בכתה היא אמרה משהו, אבל איתן התקשה לאמין שהוא שמע אותה נכון. "איתן, אני חושבת […]
היא עמדה לבדה, רועדת מקור בסמטה הצרה והחשוכה. עיניה התרוצצו על המכוניות המאובקות שעמדו נטושות ברחוב הארוך והתמלאו דמעות. היא הייתה עושה הכל בשביל להתחלף עם אחת המכוניות הנטושות שנראו […]
אני בלה. אני לא אחת מהילדות שחושבות שיש נורמאלי ומוזר בעולם כי מי החליט מה נורמאלי בעולם? הגעתי לשלב בחיים שכבר לא אכפת לי מכלום. כי אם אכפת לי… אני […]
"אל תפתחי את עינייך" "אבל לאן אנחנו הולכים? אני סקרנית" "את עוד תראי" הרגשתי פרפרים בבטני. הוא לחץ על ידי בחוזקה וככל שהלכנו יותר ויותר זמן, כך סקרנותי התגברה. "הגענו" […]
~אלכסיס – פרק 2~ כבר עברו שש שעות וגיאומטריה היא השיעור האחרון להיום. כמו תמיד אני וג'סמין ישבנו ביחד אבל אחרי כמה זמן שאנחנו מדברות ומפריעות בשיעור, מר גולר (שכולם […]
אני מסתכלת על פניהם.הם שונות,כל אחד כאן שונה.כל העולם שונה.לכולם יש את האופי השייך לו,ואת המראה השייך לו. בילדותי,חלמתי להיות כמו הנערה הזו,הנערה היפהפייה עם החיוך מלא החן,הנערה הפוטוגנית הזאת. […]
היי… אני חייבת לומר שאני ממש שמחה שיש לי מקום לשתף את מה שאני כותבת ושאני מרגישה בנוח איתו. זה בכלל לא מובן מאליו בנושא הזה ואני מודה על כך. […]
הקדמה שוב לראות את זה. את הדם של אותה הנערה הזאת. של החברה שלי. ״לא!״ הקריאה שלי הדהדה בכל רחוב הריק. היא הייתה שם על הרצפה, ללא שום תזוזה. יכולתי […]