אני יושבת על הדשא וראשי מונח על רגליו של ליאם. אני מביטה אל השמיים הכחולים ועוצמת את עיניי כדי להירגע, נושמת את האוויר הקריר שבחוץ. ליאם רוכן אליי ונושק על […]
עבר הרבה מאוד זמן מאז שכתבתי בפעם האחרונה, ודווקא כתיבה מהסוג הזה, האמיתי והרגיש. פעם לא הייתי מדחיקה גם אם ממש רציתי, הדף והעט היו נמצאים שם כל הזמן כדי […]
לך פני שמש של שקיעה בכתום ותמימות קורנת במבטיך , לך פני שמש של זריחה שנושקת ללילה מואר כוכבים, לך אצילות ענוגה שמתבדרת בריח צלול של ים. ואני אהובך באתי […]
קיילי, התגלמותו האנושית של הכאוס, של הרוע, היא מגנט של צרות ומריבות. אם בינתיים לא התחילה אחת, אז היא בוודאי תתחיל. היא מתקשה להסתדר בעולם בני האדם, אנשים לא מבינים […]
איך כל לילה שבילינו נשאר עמוק בזיכרון שלי כל שבוע היית בא אליי מקדיש לי שיר יחד היינו חופשיים כאילו עפנו באוויר יכולתי לעוף בכל רגע שהחזקת את ידי בכל […]
זה כמו טיול במנהרת הזמן. לשמוע את "החברים של נטאשה" ב-"שינויים בהרגלי הצריחה" כשיש לך שני ספרים תקועים בראש שעלייך לכתוב. את הדיסק הזה שפעם היה בצורת קסטה שמעתי כל […]
הימים במדבר עפים כמו החול בדיונות והזמן נמשך עד אין סוף. החום שכל יצור חיי נזקק לו כדי להתקיים, אך במקום הזה הוא לא מאפשר אפילו לצמח לתת את שורשיו […]
בארון הבגדים במדף העליון מאחורי הסווטשרט הבלוי, החולצה שקצת קטנה והמכנס שלא נסגר עליי יותר, חבויים שם זיכרונותיי. בתוך שקית צלופן מצהיבה שם הם נמצאים, מחכים לרגע בו ארצה לעיין […]
הַשַּׁמְפַּנְיָה מִתְנַפֶּצֶת בַּדְּפָנוֹת הַכּוֹס תּוֹפֶסֶת אֶת צוּרָתָהּ וּמְמַלֵּאת אֶת הָרֵיק שֶׁבַּלֵּב הַתַּקְלִיטוֹר מִסְתּוֹבֵב סְבִיב עַצְמוֹ וְנִדְמָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם בְּרִקּוּד מִשֶּׁלּוֹ הָאוֹרוֹת מְרַצְּדִים טַנְגּוֹ עַם הַצְּלָלִים מְשִׁיכָה אֲסוּרָה מֵרֵאשִׁית הַיָּמִים וְהָאֳנִיָּה […]
היי לכל מי שקורא את זה, בין אם יצא לכם לקרוא סיפורים שלי או לא, הייתי רוצה לשאול שאלה שמופנית לכל מי שמרגיש שביכולתו לסייע לי, משום שזו שאלה די […]
הכי אופייני שלהורים שלי, המלך והמלכה, תהיה סוג של 'ישיבת שלום' דווקא באמצע נשף. זה ה-דבר היום. אני מתקדמת במהירות לחדר שלי, נכנסת, טורקת את הדלת ומתיישבת על המיטה. "רבע, […]
מבוסס בחופשיות על ספרי "הארי פוטר", "השיטה הרציונאלית", ו־ "גולדשטיין". שוב שלום. יפה… מכמות הנוכחים אני מבין שהצלחתי לא לשעמם. אז נא לפתוח מחברות, וניגש ישר לעניין: המספרים האפלים. המספרים […]
לשובל היו עיניים חומות דבש, שיער ארוך בלונדיני המגיע עד המותניים. אומרים שהיא עוברת מעבודה לעבודה, כזאת לא רצינית שהיא לא תחזיק מעמד אפילו שנתיים. מאז ומעולם העדיפה לחפש עבודות […]
הציפורניים שלה היו מחודדות וארוכות באופן מגוחך. הן היו צבועות שחור, ועליהן פוזרו נקודות אור מסנוורות וקישוטי כוכבים. כל מה ששארלוט יכלה לחשוב עליו בעודה עוקבת אחר תנועות הערבוב המהירות […]
הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי תוהה, איך זה אמור להרגיש. איך זה אמור להרגיש כשפוגשים מישהו שממש רוצים לראות? איך זה אמור להרגיש כשמישהו שמחבבים אוחז לך פתאום ביד? […]
פרק שני נאקו "שוב." הזיעה הייתה בלתי נסבלת. מה לא היה בסדר במהלך הזה? כבר עשרה שבועות שאני לומד אצל קאן-לאייס, עשרה שבועות שהוא עובר על המהלך הזה ועל עוד […]
"מה הסיסמה?" "השתגעת? רק בוגדים מגלים את הסיסמה." "אבל… אני שומר הסף. אתה חייב להגיד לי מה הסיסמה." "אתה רוצה לומר שאתה לא יודע מה היא? זה נשמע לי כמו […]
קו הייחוס // שולה לוין אֵין לוֹ בַּזִּיכָּרוֹן נִיחוֹחַ מַטְעַמֵּי מִטְבָּח שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה אֵין לָהּ מַתְּכּוֹן סוֹדִי שֶׁל אֹכֶל מְשֻׁבָּח בְּהַנְצָחָה אֶצְלָם הַסָּבְתָא הוּרְעֲבָה וְהִתְחַבְּאָה בְּתוֹךְ בּוֹרוֹת וְהַדּוֹדוֹת עָלוּ בַּעֲשַׁן […]
בושמת ברחה מהמטבח לחצר המקורה , הנחמה היחידה שלה הייתה שלירון אין מושג וחצי מהי משמועתה של אהבה וכנות, שהוא מזלזל ברגשותיה. אוף , הדמעות האלה, סיבכו אותה כל פעם […]
דפיקות חזקות בדלת העירו אותי בבקר. קמתי ממיטתי וניגשתי לפתוח את הדלת. אדם מוצק ונמוך קומה עמד בפתח, קד קידה לשלום ושאל באידיש, "אתה דויד?". "כן," עניתי באידיש והנהנתי בראשי. […]
ולפעמים החושך הוא אור או אולי זה ככה רק בגלל שהסינוור חזק מידי בשבילי אולי
דמדומי בצבעי כתום –אדמדם הסתננו דרך חרכי התריס הפתוח סימנו שהנה , השחר עלה. ראשו של כפיר בצבץ לו מתחת לערמת הכריות והשמיכות, הוא לא רצה להתעורר על אף פי […]
"מתי זה יגמר?" אנה מביטה לשמיים, בלי שום הבעה. היא לא בוכה היא גם לא עצובה. היא לא רוצה כי אין טעם. "נו, מתי זה יגמר?" אך מאמינה בליבה שאין […]
הזכרונות חולפים בראשך, מתענג על רגעים שאינם עוד. עם כל זיכרון חדש-ישן מציפה אותך ההרגשה הנוסטלגית, זה הוא רגש מוזר שמצד אחד מרגיע על מה שהיה ומן הצד השני משאיר […]
"אבא, מה הקטע של הצדף הענק שבשירותים?" שאלה ביתי הבכורה. "זה מזכרת שלקחתי מהבית של סבתא רחל אחרי שנפטרה." השבתי. "למה לקחת אותו? מה מיוחד בו?" "סבתא רחל מאוד אהבה […]
זוסאן "שהם סטודנטדים באוניברסיטה" כי חייבים גם זוסאן כזה סאנג’י הקפיץ את המחבת באוויר כדי להפוך את כל מה שטוגן שם. כשמתעסקים עם אש בתוך המחבת, יש נקודה קריטית שבה […]
לפעמים את נזכרת כמה הוא עשה לך כואב. את יושבת בחדר כשהבית ריק ומשחזרת איך התפתלת מכאבים, תחילה כשקמת מהמיטה ואז בשירותים. הוא כתב שהיה לו מאוד כיף הקשר איתך, […]
המדריכה בעלת השיער החום הקצר והעגילים שעיטרו את אוזנה, כינסה את כל חניכות שבט מעפילים והוציאה שתיים מהן החוצה. לאחר מכן היא סיפרה לשאר החניכות סיפור. "דני התעורר לבוקר סתווי […]
השעה הייתה אחרי חצות. דממה שררה בחדר המועדון, פרט לקולות האש המתפצחת באח. החדר היה עטוף בצללים אך חמים ונעים. התכרבלתי בשמיכה על הספה הקרובה לאח, קוראת ספר בלחשים עתיקים […]
פעם אחת הייתה ממלכה שקראו לה ממלכת הכוכבים הנופלים ואז בממלכה הזאת היו (גנבים ושודדים) ואז הגיע ומשהו מי מושב לא רוחק אז הוא החליט לעבור לגור בממלכת הכוכבים הנופלים […]
