הסיפורים של A-188
-ליאו גרייס- אני לא מוכן לקבל את הדברים שלה, אני לא יכול להקשיב לה אומרת את המילים האלה. אני לא מוכן לקבל לא! ״תיאה … אני יודע איך את מרגישה […]
-תיאה מקווין- קול פסיעותיי מהדהדים בחוזקה ברחוב השקט, חושך אפל מקיף אותי מכל עבר. השעה קרובה לאחת עשרה בלילה, ירח גדול ועגול לצד מיליוני כוכבים מאיר את הרקיע הכהה. אף […]
-ליאו גרייס- ״היי״ היא אומרת בקול שקט ומסתובבת לעברי, עייני ממהרות להסתכל לתוך עינייה, לראות אם אצליח להבין איך היא מרגישה. ״היי״ אני עונה בקול מחושב, מהוסס, אני לא יודע […]
-תיאה מקווין- -כעבור שבוע- שבוע חלף לו מאז שחררו אותי מבית החולים, אני שוב עומדת על רגליי והפעם גם מצליחה לנשום בכוחות עצמי. בלי אף מכונה שתעביר חמצן לראותיי, נושמת […]
-ליאו גרייס- הכל מרגיש לי כמו חלום מוזר של אחרי האנגאובר, אני פוסע במסדרון בית החולים, אבל תחושה של שקט מציפה אותי מבפנים. רק הדם שזורם בתוכי הולם באוזניי בשקט […]
-תיאה מקווין- לוקח לי זמן רב להתרגל לאור הבהיר הבוקע מבעד לתריסיי החלון השקוף. הקרניים העדינות מלטפות אותי, ואם זה היה בכל סיבה אחרת, הייתי אפילו נהנת מהם. אבל כרגע […]
-ליאו גרייס- אני יושב לצד המיטה הלבנה בתוך החדר הלבן והסטרילי הזה. אין לי מה לעשות חוץ מלהסתכל, אני לא יכול לעשות שום דבר כדי לעזור לה. אני יודע שיטה […]
כשבישרו לי את הבשורה, הדבר היחידי, הדבר הנוראי, הדהד לי בעוצמה במרכז החזה ומנע מהאוויר להגיע לדרכי הנשימה. אני זוכרת את הצרחה החנוקה שברחה מבעד לשפתיי, אני זוכרת את מספר […]
-ליאו גרייס- אני פוסע לאט במסדרונות בית החולים השקטים בשעה זו של הלילה, כמעט ואף אחד לא נראה מסביב. רק אחות אחת חייכנית שחלפה על פניי לפני רגע קל. אני […]
כשחשבתי שהמשכתי הלאה, שהתגברתי על בכיי השקט בלילה. שהלב שלי כבר נקי מרגשות, מלוטש ומתוקן מהשברים, שהראש נקי ממחשבות, מחלומות עליו וסיוטים. שהזיכרונות כבר לא מכאבים, שהתמונות כבר לא גורמות […]
-ליאו גרייס- אני מסתובב בביתי בחסר מעש כשטרה כלבת רועה הגרמני שלי משוטטת בשקט אחרי. אני מצפה כבר שעות להודעת תשובה בחזרה מתיאה, מה קורה איתה, אבל ההודעה נשארת תלויה […]
העולם הזה, עד כמה גדול הוא נשמע, ככה כמות הרוע שנמצא בו. הפשע, הרציחות, האלימות האכזרית, הבכי הקורע והדם שנשפך ללא רבב ונספג באדמה. העולם הזה, הוא קרוב כל כך […]
ההרגשה הנוראה הזאת, שזה אוכל אותך לאט לאט מבפנים. וזה שורף וזה כואב בחזה, להיזכר בכל אותם הרגעים. הגעגוע הלא הגיוני הזה, שמשאיר אותך חסרת מילים. והחתיכות השבורות של הלב, […]
-תיאה מקווין- אני יושבת מתחת לעדן החלון על כיסא גדול ונוח, אני מתרפקת בחיקו המלא כריות רכות ועבות. מחברת דפים חלקים בידי, חשבתי על זה רבות במהלך השנים מאז שגילו […]
-תיאה מקווין- אני נושמת עמוק, ומרכזת את כל הכעס שלי בנקודה קטנה על השק. כמו סרט רץ כל הסיבה למתח שלי, לעצבים שלי, לכעס הבילתי מוסבר שלי רצים כנגד עיניי. […]
-ליאו גרייס- אני מביט בפנים המאוכזבת שלה, היא לא מצליחה להכות בחוזקה בשק השחור והשחוק שבין ידיי. ולראות אותה מתאכזבת גורם לי גם להתאכזב, אפילו קצת יותר… אני לא יכול […]
-תיאה מקווין- ליל אמש לא יוצא ממחשבותיי, בכל דבר שאני עושה, הוא נמצא בתודעתי, המילים שלו חוזרות שוב ושוב כמו בלופ בעמקי מוחי. ״תיאה! תיאה!״ מלאני חברתי הטובה מעוררת אותי […]
-ליאו גרייס- אני מוריד אותה ליד ביתה, אחרי שיכנועים רבים שאסור לנערה כמוהה להסתובב לבד ברחובות החשוכים בשעה מאוחרת זו. כמעט קרוב לעלות השחר, ישבנו על החוף שעות על גבי […]
-ליאו גרייס- אני לא יכול לשמוע אותה אומרת זאת, שיש דברים שאי אפשר להילחם בהם. זה לא מה שאני מאמין בו, מעולם לא האמנתי בזה, תמיד האמנתי שאפשר להיאבק בזה, […]
אומרים, אין לי מושג מי, שהזמן מרפא את כל הפצעים. אך ככל שהאובדן גדול יותר, ככל שהפצע עמוק יותר, ככל שהכאב קיצוני יותר, תהליך ההחלמה קשה הרבה יותר. הכאב אומנם […]
החושך האפל הוא זה שמפחיד אותנו. מכיוון שאנו משתוקקים לנחמה ולביטחון שנמצאים באור הבהיר. בגלל שהיא מספקת לנו דמות מוכרת וצורה… שמאפשרים לנו לזהות ולהגיד מי או מה הדבר העומד […]
לפעמים, גם כשאני איני נמצאת לבדי, ועשרות ומאות ואלפי אנשים מקיפים אותי מסביבי, אני מרגישה את הריק הזה במרכז החזה. תחושה מוזרה של וואקום, תחושה מוזרה של משהו שחסר. משהו […]
-תיאה מקווין- ״זה קרה כשהייתי בת שש״ אני מתחילה סוף סוף לדבר ולספר, לא משנה כמה נסיתי להכין את עצמי לפני לרגע הזה, אני לא חושבת שהצלחתי, קולי נשמע רועד […]
-ליאן גרייס- אני מחכה לה כבר זמן מה, נשען על האופנוע הכבד והאדום שלי שהקסדה תפוסה בין ידיי העבות. סימסתי לה קודם לכן היום את הפרטים והשעה, לאן היא אמורה […]
-תיאה מקווין- אני מביטה במראה המבריקה שמולי ומרגישה הילדה הכי מטומטמת בעולם. הוא בסך הכל רק רצה לעזור לי, להראות לי איך אוכל להיאבק בבעיותיי והדבר היחידי שעשיתי זה להתנהג […]
לפעמים מתחשק לי להיזרק בשדה פורח, לשכב על הגב ולהניח את הראש על כר הדשא הירוק והנוח. לשכב שמה לצילו של עץ נטוי וישן, לשכב שמה לצילו עד שכל הכאב […]
-תיאה מקווין- אני יושבת עם מלאני חברתי הטובה בחצר האחורית של ביתי הדי גדול, על כסאות שיזוף נוחים, מתענגות מקרניי השמש החזקות ולוודאי בין האחרונות של קיץ זה. הסתיו הקריר […]
-ליאו גרייס- אני חונה את האופנוע הכבד מול הבית שלה, בית קרקע גדול בעל שביל גישה סלול אבנים אדמדמות, וחצרות קדמיים ואחוריים מעשיבים ופורחים. היא מהצד היותר עשיר של סנטה […]
-תיאה מקווין- הוא חוזר להניח את שתי ידיו העוטות כפפות איגרוף שחורות על מותניי, צמרמורת קלה חולפת בגופי. הוא מרים את ידיי ומכוון אותי בזווית הנכונה בא אני אמרה לקחת […]
-ליאו גרייס- אני ממלא מסמכים ישנים במוסך, כל מיני תשלומים וכל מיני מסמכים שאין לי מושג למה הם קשורים. אני רק משלים כל פרק על הקו הריק, או חותם את […]