הסיפורים של אנג'לינה
מתברר שהגענו היה מרחק של כ100 מטר מן המחנה של השבט,ידעתי שאני צריכה למצוא דרך לברוח, להתחבא, לא ממש חשוב העיקר לאלהגיע אל תוך המחנה עצמו. באותו רגע, הרגשתי חולשה […]
עברתי במהירות שהיתה מפתיע את כול מי שלא הכיר אותי וזאת אומרת שזה היה מפתיע את כולם בגלל שמאז שאבי מתכול מי שידע על קיומי פחות או יותר שכב מת, […]
כבר כ12 שעות אני מהלכת ביערבשעתיים הראשונות הגעתי אל האחוזה הגעתי לשם רק הבהירה לי שאיני יכולה להתחמק מן הגורלושעלי לעצור את הרוע האחוזה היתה בעבר אחד המקומות האהובים עליי […]
"אלוהים חשבתי שחטפו אותך או משהו" אמר לוק וקפץ עליי בחיבוקאך אני פשוט עמדתי שם כמו פסל אך נראה שלוק לא שם לב"את בסדר?" שאל אותי ובקולו נשמע דאגה "אתה […]
"את רצינית?" נשמע קול מאחורי, הסתובבתי ושם עמד לוק "לוק מה אתה עושה פה?" שאלתי ואני בטוחה שנראתי כמו טרף, מישהו שהמוות עורב לו ממולו, לא מעבר לפינה אלה ממש […]
"אני אחשוב על זה" אמרתי אך בליבי חשבתי 'אין סיכוישאני נשארת פה אפילו שניה נוספת!' "גונתן אמרתי שאני אחשוב על זה" אמרתי כשראיתי שגונתן עומד להגיד משהו"טוב, להתראות" אמרתי ויצאתי […]
אני והורי (המאמצים) התכוננו ללכת לשבת באחד השולחנות כשמישהו צעק"אש! שריפה!"כולם ברחו דרך הדלתות הגדולות שבקצה המדרגות והתכוונתי ללכת חזרה אל המסדרון הסודי שבעזרתו הגעתי הנה אך הורי תפסו אותי […]
ירדתי במדרגות-אלוהים למה יש כול כך הרבה מהן?!?- והסתכלתיעל הקהל רובם היו אנשים רגילים אך ראיתי בניהם גם כמה יצורים קסומים ברגע שהגעתי אל סוף המדרגות הלכתי אל עבר אחת […]
הסתכלתי על השמלה ששכבה על המיטה זאת היתהשמלה כבדה מבד אדום שמגיעה עד הקרסוליים עם פאה בלונדינית גבוהה כמו בימי המהפכה הצרפתית וגם זוג עדשות אפורות והיה גםפתק 'זה נשף […]
טיילתי עוד קצת בתוך האחוזה עד שמצאתי את הדלת החוצה -וזאת אומרת שטיילתי מלא זמן! המקום ההוא ענק!-החצר היתה ענקית, המקום הזה ירוק ונעק כול כך עש שאפשר לקבל סחרחורת […]
לפני שפתחתי את הדלת הוצאתי את הפוני(אימו) שלי כך שיסתיר עיןאחת ויראו שיש רק את העין עם עדשת המגע הכחולה "מי שם?" שאלתי כשפתחתי את הדלת "היי, אני אליס"אמרה הנערה […]
במשך כל הנסיעה הייתי לבד בכרכרה והעזתי להורד את עדשות המגע אשר לחצו על עיניי, השתכלתי על עיניי האחת זהובה היא מסמלת את זה שאני באה ממשפחה מכובדת והאחת, האדומה […]
הסתכלתי על האנשים עם המסכות כרגיל ידעתי מי כל אחד מהם ומה אישיותו האמיתית תמיד ראיתי דרכםדרך כול האנשים האלה אף אחד מעולם לא הצליח לשטות בי חשבתי בזמן שעמדתי […]
הסתכלתי למטה אל הכלבים הנובחים ואל האנשים הצועקיםאני לא יודעת למה אבל פשוט לא האמנתי שזה קורה לי שיוםאחד כולם כולם יפנו אליי את הגב ויתייחסו אליי כאילו אני הרסתי […]
נכנסתי לחדר בחשש מה, ולשניה ראיתי בכול מקום את הפנים שלו אבל אחר כך הבנתי שרק דמיינתי "כשחושבים עלהשטן מתחילים לראות קרניים" מלמלתי בזמן שדלת סתרים נפתחה ליד הכס(הרגע הבנתי […]
לילה, יער, אנשים מסביב למדורה, בדיוק הזמן והמקום הנכונים לספר את סיפורי,אז זה מתחיל כמו כול הסיפורים: פעם היתה ילדה קטנה בשם אליס היו לה עיניים ירוקותושער שחור היא היתה […]
רצתי, רצתי לאן שרגליי נשאו אותי ראיתי את הבניינים אשר עמדו להם שם ובתוכם אנשים ישנים שבעייתים הגדולה ביותר היא שכר דירה או הילדים והם אפילו אינם חולמים שיש מחוץ […]
עמדנו עוד זמן מה ככה שכשיש על פנינו חיוך נבוך וראיתי שהוא רוצה לשאול אותי אלף ואחת שאלות אז אמרתי "אם אתה רוצה אנחנו יכולים לעשות שאלה תמורת שאלה""מה זאת […]
אני כנראה לא אכתוב בקרובכי יש לי אספת הורים ומחלקיםתעודות היום גם ככה שאנילא יכולה לפספס וגם אימא שלי כבר יודעת על האספת הורים ודי אני עומדת למות !! הצילו […]
ניקיטה היא בעצם אלכסיס הנסיכה הנעדת שברחה מכוון שאנשים רוצים להרוג אותה בגלל היותה ולגירית ומשמעות זה הוא שיש לה כישרונותשמייחדים אותה מהרוב דברים כמו תעופה הפיכה לבלתי נראת ועוד […]
בזמן שחיפשתי את הדלת קרטר ניסה לשנות את דעתיכמובן שזה לא ממש עזר לו כי לא רק שזה לא שינה את דעתי אלה גם לא מצאתי את הדלת החוצא, אבל […]
צפתי,צפתי בחשכה הכבר כל כך מוכרת החשכה שבין החיים למוות, תנועה אחת לא נכונה ואני נשאבת אל החיים או אל המוות אני מניחה שאני מסתובבת פה כבר כמה שעות אולי […]
ברגע שנכנסתי הסתכלתי שסביבי היו שם הרבה תמונות וכל הפרצופים היו מוכרים לי, למרות שלא ידעתי למה,עד שהסתכלתי שוב על אחד מן הפרצופים הקרובים אליי,אלה היו פנים של אנשים אשר […]
אף אחד כבר לא קורא את הסיפור שלי !והוא סתם נמצא שם מיותם מאנשים ותגובות…אז אני מניחה שזה הזמן להיפרד? אני אשאיר כמה קצוות פרומים ללא קצה אבל אני מניחה […]
באיזשהו שלב רגליי התחילו לזודז לבד בדרך המוכרת אל החדר שלי נכנסתי ושניה לפני שסגרתי את הדלת אחרי נשמע קול "היי מה את משאירה אותנו בחוץ?" זה היה קולה של […]
"הייי, בואו נשב קצת שם" אני אומרת ומצביע אל האגם הקפוא "כן, למה לא?" אומרת מרינה וכולנו הולכים לשם, ברגע שישבנו ונרגענו קצת נשמע קול" היי, היורשת אלכס אנחנו צריכים […]
התכוונתי להיכנס לאולם אבל אז קיבלתי סמס 'תחכי שניה השומרת החדשה שלך תגיע' המשתמש היה אמזון, עד שסיימתילקרוא את הסמס ניק ושלדון הגיעו"את חייבת ללמוד להעט קצת כשיש איתך עוד […]
כשלבסוף הצלחתי לראות משהו בלי לסגור את עייני מיד בגלל כאב הראש הרציני שחטפתי, ראיתי שאנחנומתחת לאדמה, או יותר נכון להגיד הרגשתי את זה ,ואחרי רגע הסתכלתי מסביבי לחפש אחרי […]
אז אחרי שהמנהלת אמרה שאני צריכה לעזוב מיהרתי לחדריכי עלה לי רעיון מושלם ובדרך שמתי לב שיש מעט מאוד תלמידים כנראה שכול מי שלא עושה משהו מדהים על החמש הדקות […]
וכך עמדנו אוחזים זה בזרועות זו, אוקיי זה נשמע קיטשי לעזאזל,ונעצנו מבטי זעם זה בזו אך שלי היה מוצלח יותר מכוון שבשלוהיה גם מידה רבה של כאב"אני נכנע, רק תעזבי […]