הסיפורים של החולמנית
בפרק הקודם: אביה של לבנדר מסכים לה ללכת עם פיגי לתערוכת האומנות מבלי לדעת יותר מדי פרטים עליה.פיגי מאלצת את לבנדר לעשות מעזה נועז והיא מחליטה לנשק את הנער המעופף […]
אם אתם קוראים את זה, סימן שאתם מצאתם עניין בכותרת הסיפור :)זה לא סיפור רגיל, זאת יותר בקשה לסיפור.בשבוע הבא מתקיימת מסיבת סיום לשיעור האהוב עלי- ספרות ואנו רוצים לסיים […]
הזמן- לפעמים עוצר מלכת ולפעמים ממהר יותר משצריך. אך זו לא הבקשה שלי, לעצור את הזמן או להריץ אותו יותר מדי, אלא לשלוט בו. היכולת לנוע בין כל הזמנים מפתה […]
בפרק הקודם: שיחת אחיות בין ריין ללבנדר. ריין מגלה לאחותה איפה היא משוטטת כשהיא לא איתה, במיסדרון ארוך ולבן, חסר דרך מוצא חוץ מאחת- המוות. לבנדר שואלת את ריין איך […]
עוד מעט זה נגמר. עוד מעט הכל יעבור. עוד מעט והשמש תשקע. רק עוד קצת, רק עוד דחיפה אחרונה.אני יודעת שזה נשמע מעט דרמתי אבל ככה זה בשבילי, הבגרויות. המבחנים […]
בפרק הקודם: דלת שמאז ומתמיד הייתה סגורה עכשיו נפתחה והשאירה את אמה מופתעת. דלת שיכולה להיפתח רק מבפנים בשל טעות של חברת המנעולים. איך? ריין עמדה ונעצה עיניים באמה של […]
לשמוע מוזיקה ולהתקלח זה מהנה במיוחד, כך חשבה, אך לצערה היא לא יכלה להכניס מכשיר סלולרי למקום בו המים משפריצים לכל עבר ולכן נאלצה להסתפק רק בקולה הצרוד בתוספת השמפו […]
בפרק הקודם:ריין ניסתה לפגוע בילדה תמימה שלא עשתה לה דבר ולבנדר הצליחה לעצור אותה.ריין התחילה להתגרות בה והיא ביקשה שתעזוב עד כדי כך שריין החלה להיעלם. מפחדת לומר בקול- פרק […]
יש טעם? היא לא בהכרח יודעת. לא אחרי מה שקרה. המוות של שלושת הקרובים אליה גרם לכיבוי האור בחייה, לאיבוד הטעם, להימצאות בין ייאוש לתקווה. אביגיל יצאה שבורה אחרי שנת […]
בפרק הקודם:ריין עצרה את הרגע בין וויל ללבנדר.מה יקרה הלאה? מפחדת לומר בקול- פרק שלוש עשרה: קרני שמש ספורים חדרו דרך חריץ החלון וסינוורו את פניי. פיהקתי בעייפות ומתחתי את […]
פרק קודם:" טולי שכב שם על כביש הרחוב, עינייו פתוחות והוא? ללא רוח חיים." מפחדת לומר בקול- פרק שתיים עשרה: "אני לא מאמינה שעשית את זה…" מילמלתי לעצמי, לא מאמינה […]
בפרק הקודם:"למה עם כל הכוונות הטובות שלה, חיוכה מלא בכל כך הרבה רוע?" מפחדת לומר בקול- פרק אחת עשרה: "איך אני אקרא לך?" שאלתי אותה כשישבתי בישיבה מזרחית על מיטתי, […]
מפחדת לומר בקול- פרק עשירי. "איפה את?" הסתובבתי סביב עצמי כסביבון.חשתי בה, נשיפות קצביות וחמימות על עורפי החשוף."כאן." ענתה לי במיסתוריות כשהסתובבתי אחורה בעקבות הנשימות.איך היא כאן, אבל לא כאן?"אם […]
ללמוד לעוף.לעמוד בפיסגה, להביט בהכל מלמעלה בסקרנות. לחשב את עוצמת הפגיעה באדמה. לפחד. לדעת שיש סיכוי ולא תצליח אבל לא נורא, תנסה עוד פעם עד שתתעופף.לעוף זה להתקדם צעד אחרי […]
כמה זמן בן אדם יכול לשבת ולהסתכל באותו הנייר? הדמעות עיוורו אותי.ניגבתי את דמעותיי, נלחמת ברצון לראות. דמעה אחרונה נולדה בין ריסיי עיניי, ליטפה את לחיי בעדינות ונעלמה בין שפתיי […]
תרגיל כתיבה, אסביר ב"רציתי להוסיף" תהינו :) ענף צעיר מתבונן מהמרום על המתרחש. חושב על העבר ועל ההווה האומלל. הוא לבד, זאת כבר ידע.מצוי בין עליי עץ אלון, העץ העוצמתי […]
מפחדת לומר בקול- פרק שמיני "מה?!" צעקה נפלטה מפי הפעור.שוב תמונה שלי אבל לא שלי, מה עובר עליי?"זה בסדר…פשוט היית צריכה להגיד לי," אמרה פיגי במבט מאוכזב."אבל פיגי…זאת לא אני!!" […]
אישה די צעירה, שלושים ושמונה בגילה, נסעה לקחת את בנה הקט מגנו. העבירה מבט חטוף במראת המכונית, "השיער לא מסתדר לי היום", לחשה לעצמה בעצבנות כשהעבירה את ידה בשיערה הג'ינג'י […]
בפרק הקודם:לבנדר מדמיינת התקרבות בינה לבין וויל. פיגי אכלה אצלה ארוחת ערב ובסוף תשדיר החדשות, אחרי שחיברה את שמם של הרחובות מהתאונה גילתה כי זהו שמה. פיגי שאלה אותה משהו […]
היא ידעה שהוא יבוא, בסתר ליבה אפילו ציפתה לבואו. ימי החורף היו קשים, מושלגים ורטובים.גשם טיפטף בחוץ, תחילה כטיפות ואז התגבר כמים נשפכים מדלי. דמעותיה התמזגו עם מי הגשם, ככל […]
מילים מה הן? סך הכל כמה אותיות מחוברות היוצרות משמעות מסויימת, הניתנות להבנה לכל אחד הדובר אותה שפה. מילים מה הן רוצות? לספר, לומר, להביע את כל מה שלא ניתן […]
פעם אמרו לי שאת מי שמדבר זוכרים יותר. אבל מה זה בכלל לדבר? מי קובע כמה אני מדברת ואם זה מספיק? יש מד לכל העיניין הזה? אני מקווה שלא. "דרי?" […]
"לבנדר?", שמעתי את קולו של וויל מאחורי. הוא מדבר איתי?כבר עברו שלושה ימים מאז כריתת עץ האלון, מאז שגילה ששיקרתי לו. ואני לא שיקרתי, זה כל הקטע.התפללתי כבר שיגיע היום […]
"לבנדר?" שאלה חברתי הטובה, פיגי. "כן?" עניתי מייבבת."תפסיקי…אני בטוחה שוויל מאמין לך." ניסתה להרגיע אותי על ידי מילים וליטוף עדין בגבי."הוא לא, הרסתי. הרסתי לו. הוא רצה שנבלה ביחד ועכשיו? […]
נכנסת לחדר, סוגרת את האור. האפלוליות עוטפת אותי בחום. אולי אני אמורה להירתע מהאפלה, אבל אני לא. היא רק גורמת לי לחשוב. ולחשוב ולחשוב.הם לא יכולים להיכנס לחדר. הם לא […]
אני נמצאת בעולם ורוד. עולם בו כל אחד שואף בו לחיות. האם אני חולמת? לא נראה לי. העננים הספוגיים והרכים מלטפים את ידי ברוך. לא כך מרגיש חלום. העננים ירדו […]
"עזבו אותי!!", צעקתי בזמן שניסיתי להישתחרר. ידיים חזקות ולחות החזיקו אותי, הובילו אותי אל הלא נודע. "אני נשבעת לכם שיבואו להציל אותי!!" איימתי. בעטתי. חבטתי. למה אני לא מצליחה? מי […]
פעם חשבתם איך זה יהיה לעזוב את בית הספר? לצאת לעולם הגדול, לפרוש כנפיים ובאמת לעוף?יצא לי לחשוב על זה, אבל בכל יום שעובר אני מרגישה את היום הזה הולך […]
"שמעת מה אד אמר אתמול לקייטי? את מתה…" שמעתי את ליסה מתלחששת מאחורי גבי עם ויקי, החברה הכי טובה שלה, עוד סנובית בפיסגת המקובלים. ישבתי במקומי בכיתה, בטור השלישי מימין […]
תשדיר חדשות מציג את הכותרת "אם ברווז מגעגע והולך כמו ברווז סימן שהוא ברווז". צמרמורת עוברת בגופי. האם הדרך כל כך קרובה להסתיים? אני שואלת את עצמי. כנערה מתבגרת הדעה […]