הסיפורים של טולי
נקודת מבט דיאן: "דיאן!" ברק צעק בקולי, מאתמול בערב הוא לא נמצא, הבנים אמרו שהוא הלך לחפש עוד ילדים לקבוצה שלנו, אבל אור אמר שאין מצב שזה יהיה בנות. אני […]
אוקי, לגבי התגובות של הפרק הקודם, אני חושבת שגבר לא צריך כל הזמן להיות חזק, כשגבר אוהב מישהי באמת, זה בסדר שהוא בוכה (למרות שריאל לא בכה) או מראה את […]
טוב, אז החלטתי שהסיפור יהיה בסוף משני נקודות מבט, של הדמויות הראשיות: דיאן וריאל. הפרק הזה יהיה על ריאל, כי התגעגעתי אליו מאוד. אני מקווה שתאהבו את זה, אני חושבת […]
הפרק מוקדש לאשתי, פירפיר, שבזכותה אני עדיין לא מתייאשת מהכתיבה ויש לי רעיונות וכוח לכתוב ולא להפסיק. אגב, היא כתבה איתי את הפרק, אל תהרגי אותי שאמרתי. אני מקווה שתאהבו […]
הפרק מוקדש למשי, האחת והיחידה, המדהימה. אני ממש מקווה שתאהבו את הפרק. לאביו גירלס♥♥ "הוא שבור, דיאן. את חייבת לחזור אליו, זה כבר אימון שלישי שהוא יושב על הספסל ולא […]
נכנסתי לחדר הכושר שהיה למטה, במרתף. חדר כושר היה גדול בכמה וכמה מידות על המקום הזה, היו מספר מכשירים גנובים כנראה ועל הקיר השמאלי היו ברזלים שהיו רחוקים במעט מהקיר, […]
שבוע טוב נסיכות…♥ הפרק מוקדש לעדי, סליחה שאני לא נותת לך לקרוא את הפרקים לפני כולם. אוהבת אותך. הרמתי מספר קרטונים והתחלתי להניח אותם על הקרקע הכי יציבה שמצאתי בשכונה, […]
ענקית לתות שכתבה איתי את הפרק המדהים הזה. תודה על הרעיונות ועל העזרה יפתי. אגב, יש לה עמוד בפייסבוק 'סיפורי אהבה על נערות' אתן מוזמנות לקרוא ולהתאהב. לקחתי מספר בגדים […]
הפרק מוקדש לתות, אני היא עזרה לי לכתוב בלי שהיא יודעת שהיא עזרה. תודה ענקית לליאורושית שעזרה לי לכתוב ונתנה רעיונות לפרק, בלעדיה לא היה לי פרק גם עוד שנה. […]
"אמא, אבא. מה זה מלחמה?" שאלתי והתיישבתי על המיטה הגדולה שלהם. אני כבר לא קטן, אני מבין מה קורה. אני מבין את החדשות. יש מלחמה. "הו, דור הקטן." אמא מלמלה […]
"אוקי, הפעם אני כן מבקשת ממכם לדבר. בואו נתחיל מההתחלה," קלאודיה אמרה והביטה בי ובריאל. "אני לא מבינה למה אנחנו פה. אנחנו לא זוג ולא נעליים." התפרצתי לדבריה בכעס, כעסתי […]
"די, בואי, צריך לצאת." ריאל אמר ונכנס לחדרי, הנהנתי בראשי וקמתי מהמיטה. לבשתי ג'ינס כחול בהיר עם חולצה מכופתרת לבנה קצרה. התקדמתי לעבר ריאל שעמד ליד הדלת. "אני באמת רוצה […]
'יש האומרים שאהבה היא החידה, היא התשובה, המסתורין, האמת. היא נצחית. היא החמלה, התשוקה והנקמה. היא מקור החיים, היא משמעות החיים. היא הכל.' כתבתי את השורה נוספת על הדף, הכתיבה […]
נקודת מבט אליאן: ציירתי ציורים על גבי ציורים על גופו הקשוח של שוהם, הוא עדיין ישן וחיכיתי שיקום כדי שנעשה משהו היום. הרמתי את ראשי מחזהו והבטתי בפניו, תויי פניו, […]
נקודת מבט אליאן: נכנסתי למכונית האהובה והמוכרת של שוהם לאחר שלושה ימים מדהימים בהחלט. התיישבתי על הכיסא שליד הנהג, שוהם החל בנסיעה לכיון הבית. הבטתי מבט חטוף לעבר הבית בחיוך […]
נקודת מבט אליאן: "תכלת!" צעקתי את שמה בפעם העשירית ונתתי מכה לדלת בעזרת כף ידי, היא נעלה אותי בחדר. הסתובבתי בחדר, הרמתי את ידי, אספתי את שיערי וקשרתי אותו בגומייה […]
נקודת מבט אליאן: "אני רעבה." רטנתי בעצבי והנחתי את ראש על בטנו של בועז. "תזכירי לי שוב, מי הזמין אותך?" בועז שאל בצחקוק. "אני בורחת. מתחמקת. אתה ברחת אז אין […]
נקודת מבט אליאן: הבטתי בחלון, השמש חיממה את הכל, תכלת ישבה על שפת הבריכה מחובקת בזרועותיו של אדיב, פאר התווכחה שוב עם אימה בטענה שסגול מתאים יותר לצבע עור כהה […]
הפרק מוקדש לכל הקוראות שלי… הסיפור יגמר בפרק ארבעים לפי דעתי כי אני לא רוצה להרוס אותו אני אוהבת את הסוף שלו הוא מיוחד לדעתי.. אז מקווה שתאהבו. נקודת מבט […]
אז ככה… גיליתי שממש התגעגעתי לכתיבה, אליכן. אני אתחיל להעלות פרקים כמה שיותר מהר ואני מקווה שתאהבו אותם.. שתתאהבו בהם שוב.. הפרק מוקדש לשני בנות שממש חשובות לי, תות ודידה.. […]
בת דודה, אחד עשרה חודשים שאת לא כאן, שאני לא רואה אותך, שאני לא רואה את החיוך שלך שמחמם לכל אחד את הלב. אני לא שומעת את הצחוק שלך יותר. […]
היא יושבת על הספה הקטנה שבחדרה. עינייה דומעות ונשמתה נעצרת מעט, גוש דמעות עומד בגרונה. היא מחבקת את רגליה ועוצמת את עינייה בחוזקה. היא רוצה להעלם, להימחק. הכאב שרף את […]
אני מחפשת אותך בכל מקום, אתה נמצא בכל מקום, בכל זיכרון שחקוק לי בראש, בכל פינה שמזכירה לי אותך ואותי. כל דבר מזכיר לי את החיוך, את המבט. אני לא […]
אז ככה, בתקופה האחרונה אני הרבה בבדיקות בגלל כל מיני סיבות אישיות שחלק מהקוראות מהקבוצה יודעות לדעתי, אני לא ממש שמרתי על הבריאות שלי בגלל זה. אז בקושי יוצא לי […]
נקודת מבט תכלת: "איך את מרגישה?" שאלתי את פאר כשנכנסתי לחדרה. היא השתחררה לא מזמן מבית החולים. היא הבינה שעשה לה רע כל מה שקרה עם אבא שלה, היא התחילה […]
אני רוצה להגיד לך שאני פה, שאני כאן בשבילך. למרות כל הכאב, המילים, הפגיעה למרות כל השקרים והריבים, אני כאן. אני עדיין מרגישה אלייך משהו, משהו שמשגע אותי, שלא נותן […]
אז ככה, לכל מי שלא הבינה, בפרק הקודם בעצם בועז ופער מחליטים להיות ביחד. בועז מגיע לבית החולים בגלל שאבא של פאר, שמעון, שלח מישהו שיאיים עליו. בועז בהתחלה לא […]
"ניסיתי לרצוח אותו," היא מלמלה בבכי. "קמיל, אני לא מבינה, את מי?" שאלתי והורדתי את כפות ידייה מפנייה, עינייה האדומות בערו כאילו שרפו אותן. "אני הייתי מאוהבת," היא אמרה ומשכה […]
"אם, את יכולה לבוא לעזור לי כאן?" קמיל שאלה וניסתה לייצב את עמידתה על הסולם, התקדמתי לעברה והחזקתי בסולם, הבטתי בפרקי ידיי, הסימנים העבים שלא נעלמו ממני ולא יעלמו, הם […]
אני מתיישבת על הכיסא שלי, מוציאה מהתיק את המחברת הצבעונית שלי, המחברת שבה אני מציירת את הציורים שלי, הוצאתי גם את הקלמר ומתוכו את העט, מסדרת את האוזניות באוזניי, הרמתי […]