הסיפורים של VongolaBoss
הסתובבתי במקום ונאנחתי. כל כך משעמם! אולי להעיר את רזיאל? מיד נזפתי בעצמי על המחשבה הזו, מגיע לו לנוח. התמתחתי והבערתי את ידי. "אם אין מי שיתקוף עדיף להתאמן לא?" […]
"כן, ברור." אמרתי. "ואל תחשבי על זה..אני קורה את המחשבות שלך זוכרת?" הוא אמר. אופס..שכחתי שאסור לי לחשוב כשאני לידו. גיחכתי בעצבנות. "טוב טוב…לך לישון." אמרתי לו וקמתי על רגליי. […]
לפני שהבנתי מה קורה חזיזי ברק ומים ניתזו לכל עבר. "אלידרק בבקשה תעשה משהו…" אמרה מירה ונעמדה מאחורי. "כן, מיד." הוא אמר. ונעמד בניהם. "אלקטרוולטה!" עמוד חשמל נוצר בניהם והם […]
"היי רזיאל, אתה בטוח שאתה רוצה להיות מצוות אליי?" שאלתי את רזיאל בזמן שהתקרבנו לעמדה שלנו. "את מצחיקה ליזי, גם אם לא הייתי רוצה להיות מצוות אלייך גם ככה זה […]
ישבתי בכורסה הגדולה בספרייה כשאני מוקפת במפות, רשימות וספרים. למדתי כל פרט קטן בדרכינו אל האי המסתורי הזה. נאנחתי. "אין סיכוי שאת מתכננת לשבת פה כל הלילה." אמר קול מאחוריי. […]
"לא, אין לך שם כלום." אמר ליאו. מצמצתי בבלבול. ואז נפל האסימון. "פיו, ואני כבר חשבתי שקרה משהו רציני." אמרתי ונאנחתי. דבר אחד שאי אפשר להכחיש אני שחקנית טובה. נראה […]
אחרי ארוחת הבוקר כולם התפזרו אני וליאו הלכנו אל אולם האימונים. "אה..ליאו, אפשר לשאול אותך משהו?" שאלתי בזמן שצעדינו תופפו על ריצפת השיש במסדרון. "כ-כן…" הוא גמגם והאדים. "אה…ליאו מה […]
"ליאו? מה אתה עושה כאן בשעה כזאת?" שאלתי בדאגה קלה. "אני…אמ…רציתי…אמ…לא משנה!" הוא אמר בקול רם בפנים סמוקות וברח. "מה לעזאזל?" עמדתי בפתח הדלת והסתכלתי לכיוון שאליו ברח ליאו. הוא […]
אחרי אימון ארוך ומפרך עם חברי הלכתי להתקלח. בארמון שלי היו שלוש מקלחות. אחת שמיועדת אך ורק לי ושתיים נוספות שאלו הם שני אולמות ענקיים אחד לגברים ואחד לנשים. בשבוע […]
ישבנו בגן הורדים ושתינו תה עם עוגה נהדרת שרוז הכינה. "אז מה מביא אתכם לכאן?" שאלתי ולקחתי לגימה מתה הצמחים המיוחד שלי. הם לא היו באים לכאן אם זה לא […]
ראיתי את מירה, מייק, איתן וליאו. אותו ליאו שרב איתי כל כך הרבה הפך להיות אחד מחברי הקרובים. חשבתי שאני אמות מרוב אושר. ומאחוריהם עמדו רזיאל וגבריאל. הם עזרו לי […]
~כעבור חמש שנים.~ "הוד מעלתך, יש לך אורח." אמרה סופי המשרתת הצמודה שלי."מי זה?" שאלתי בעודי מורידה את השריון ומנגבת את הזיעה שלי. "אחד מחברייך הותיקים." היא אמרה."תכניסי אותו." אמרתי […]
מגנוליה. מקום שורץ קסמים ואנשים שתמיד יעזרו לך. מקום בו שנאה וסבל לא קיימים בו. הגעתי לכאן בגלל שברחתי מעצמי ומכל מה שהכרתי. החלום שלי היה למצוא קסם ומצאתי. רציתי […]
התנפחתי והאדמתי. אני תמיד שונאת כשאנשים זורקים לי את היציאה הזאת של כשתגדלי תביני. כאילו לעזאזל עם כל החרא הזה! אמי רוצה לדעת עכשיו. "היי היי. אין מה לנפח את […]
"תתמקדי יותר לית'! את יכולה לעשות את זה גם בלי הטבעת!" אמר סבסטיאן. "אני מנסה!" בכיתי. כולי מיוזעת. תוך כדי התחמקויות מהתקפות אש שונות הייתי צריכה גם לעשות כשף ללא […]
"אז למה עזבת?" שאלתי. הוא שתק. "נייט, למה?" שאלתי שוב קמתי והתיישבתי מולו. נעצתי מבט בעיניו האדומות. "אני לא יכול לספר לך…" אמר סבסטיאן והשפיל את מבטו. נפגעתי מעט, מעולם […]
"אז תעדכני בכל מה שקרה מאז שעזבתי את הבית." אמר נייט. חייכתי לא האמנתי שזהו נייט או סבסטיאן השמות בלבלו אותי כל כך. "נייט למה שנית את השם שלך לסבסטיאן?" […]
נקודת מבט של סבסטיאן:'היא נורא דומה לאמא. אבא בוודאי היה גאה בה אם היה רואה אותה. את אחותי הקטנה שגדלה והפכה לנערה יפיפייה וכרזמטית. מתי אני אוכל לגלות לה שאני […]
לבי פעם בחוזקה. זה היה תורי לדבר. "א-אליזבת' גריי-הרונדייל. בת למלאכית ודרקון. צאצאית ישירה של ו-ויקימיליאן." אמרתי בגמגום. נזפתי בעצמי נשמעתי כל כך חסרת אונים. מסביבי נשמעו לחשושים נדהמים. "יש […]
"ועכשיו ניגש לחלוקת התלמידים שלנו." אמר המאסטר בחיוך. כולם מחאו כפיים. הסתכלתי סביבי, כשפים מכל הסוגים והגילאים היו שם. כולם היו לבושים בבגדים ססגוניים ומעוטרים בתכשיטים, על פניהם ארשת שמחה […]
צעדנו במסדרון ארוך ורחב. על הקירות היו דיוקנים רבים ותהיתי מי הם האנשים שמצויירים שם. "אלו הם המאסטרים של הגילדה." אמר רזיאל ברוך. "ואתה מייקל, אתה לעגת לעובדה שאין לנו […]
אתמול היה יום מרגש בהחלט. הספקתי ללמוד כל כך הרבה על המשפחה שלי למרות שזה נורא עצוב שאנשים כמו מייק ומירה יודעים עליהם יותר ממה שאני יודעת.הסתכלתי על השעון השעה […]
התעוררתי במיטה שלי. אז כל זה היה חלום אחרי הכל. נו ברור הרי מאיפה יהיה דבר כזה במציאות?העברתי את ידי בשערי. "הלוואי ו-" התחלתי לומר כששמתי לב לניצנוץ זהוב על […]
פתאום מאמצע שום מקום צצו אנשים לבושים בשחור. "ת-תזהרו מהרחוב הזה…" אמרתי להם חסרת נשימה. פתאום אחד מהם זרק עליה כדור אש. "מה לעזא-" התחלתי לומר לפתע מהצד השני שלי […]
"איזה לילה נהדר היה לי…" מילמלתי לעצמי ובאיטיות קמתי מהמיטה. כבר שחכתי איך זה לקום עם מצב רוח טוב ובוקר מלא בטלות. כעבור חצי שעה כבר הייתי מוכנה. אבל היה […]
התעוררתי והסתכלתי סביבי. הייתי בחוץ. משהו נשף לי בעורף, הסתובבתי בבהלה. זה היה מייק הוא ישן.הכל היה חשוך והירח העגול והמושלם השתקף במי האגם. "מייק…" נגעתי קלות בפניו. הוא התעורר […]
הגענו לפרק הענקי שנמצא ממש מול הבניין שלי. "בפארק הזה יש אגם גדול ויפייפה, גם אפשר לשחות בו. אני ומירה תמיד שוחים שם בערב." אמר מייק. "נשמע כמו כיף! בכפר […]
כשהגענו כל המבנה היה מוקף במאות אנשים שהתלחששו בניהם. "מה קורה?" שאלתי את מירה."מאות אנשים מתאספים פה רק כאשר לגילדה יש משהו חשוב להודיע…אני מקווה שזה משהו טוב.." מילמלה מירה […]
כשהגענו לבניין שלי היא הופתעה. "וואו! את גרה בבניין שלי! איזו דירה את?" היא שאלה בהתלהבות ועינייה נצצו."אני דירה 8, קומה שלישית." עניתי לה. עינייה התרחבו."וואו! אני בדירה 9! אנחנו […]
אחרי שהתאקלמתי בדירה שהייתה ממוקמת בתוך בניין בגובה ממוצע, שעמד ליד הפארק של העיר, יצאתי לקניית מצרכים. כי טוב נו, צריך לאכול כדי להתקיים. הגעתי למרכז הקניות ונכנסתי למכולת קטנה. […]